מינימקס מהנדסים: תכנון והקמת מפעל נגיש

תכנון והקמת מפעל נגיש

מינימקס מהנדסים עוסקת בתכנון משנת 1980.

כשהתחלנו לתכנן, מפעל בארץ הזכיר את בית החרושת שהוקם במהפכה התעשייתית במאה התשע עשרה.
כיום, המפעל המודרני ממוחשב ומכונות הייצור שלו יכולות להיות ציוד ממוחשב קטן הממוקם על שלחן.

גם הגדרת המושג מפעל הורחבה.
כאשר קבענו תקנים למוסכי רשת יוניברסל מוטורס ישראל, I.M.U הגדרנו את מוסך העתיד של הרשת כמפעל.
מוסך שבו מחשב רכב קטן ונייד מאבחן ומדפיס את מצב הרכב, הוא מפעל המתחזק מכוניות. אמצעי הייצור הם הליפטים והמוצר הוא הרכב המגיע לטיפול.
כבר בשנת 1995 הגדרנו בתקנים את המוסך כמקום נגיש לנכים מכוון שהתקן של חברת האם General Motors שהיה הבסיס לתקן הישראלי לקח בחשבון צרכים של לקוחות בכסא גלגלים.

כמתכננים פונקציונלים, ההגדרה התכנונית שלנו במינימקס מהנדסים למפעל היא מקום שאמצעי הייצור קובעים את שטחו וצריך למדוד במדוייק את גודלם (חזית, עומק, גובה), מרווחי עבודה מארבעת צדדים ואספקות נדרשות (חשמל, מיזוג ואוורור, מים מטופלים, אוויר דחוס, חנקן, תקשורת, ניקוזים וכד').
דוגמה לטבלת ריכוז אספקות

זאת לעומת תכנון משרדים שבהם השטח הנדרש נקבע בהתאם למספר העובדים ולסטטוס שלהם.
מעמדם בארגון קובע את גודל השולחן, החדר, ואופן קבלת הקהל.

תכנון מפעל מתבצע מכמה סיבות שכיחות:

1. רצון לייעול הייצור ושינוי בתהליך או בהיקפי הייצור המחייבים תכנון יסודי.

2. מעבר לאתר חדש מסיבות של הטבות מס או נגישות לעובדים מתאימים.

3. איחוד עם מפעל אחר .

הפעולה הראשונה בתכנון מסודר היא צוות הקמה מצומצם שכולל נציג מהמפעל ומתכנן פונקציונלי. בהתאם להיקף הייצור החזוי, הצוות מתווה תוכנית אב לבינוי והקמת המפעל ומקבל אישור למטרות שהגדיר.

השלב השני הוא הרחבת הצוות המצומצם והפיכתו לצוות הקמה ותכנון הכולל מספר רב של מתכננים ויועצים:

מתכנן פונקציונלי

אדריכל, מעצב פנים/גרפי

מהנדס בניין - קונסטרוקטור

מתכנן חשמל ותקשורת

מתכנן מיזוג אוויר

מתכנן אינסטלציה, ניקוזים וספרינקלרים

יועץ בטיחות

יועץ נגישות

יועץ בניה ירוקה

יועץ קיימות

יועץ איכות הסביבה

גם בצוות היועצים חל שינוי התווסף יועץ נגישות, תחום שבעבר לא טופל מעבר לדאגה להכשרת שירותי נכים. במפעל משנעים עגלות או מלגזה כך שהמעברים הראשיים מונגשים לנכים בעגלה. יש צורך להנגשה עבור כבדי ראיה וחרשים עד לשלחן העבודה או הייצור.

הפעולה המקבילה לארגון הצוות היא הכנת הפרוגרמה המפורטת שתגדיר את כל צרכי תכנון המפעל כולל תוכנית עקרונית ברמת בלוקים.
תגדיר כיווני התנועה החל מהכניסה למפעל, החניה, מיקום פריקת חומרי הגלם, מקום האריזה והעמסת התוצרת הגמורה, מסלול התנועה הפנימי בין המשרדים ואזורים מיוחדים כמו לובי, חדר אוכל והייצור ומסלול התנועה בקו הייצור.

תכנון נכון יכלול את כל פעילות המפעל, כולל משרדים, מחסנים, אזורי עזר, חצר, גודל רכבים נכנסים, מרווחי תמרון, כניסות ויציאות למבנה ולמחלקות, גודלי פתחים, חניה, מספר חניות ומיקומם, מסלול בין החניה למבנה, גודל לובי, שמירה ובקרת כניסה, שינוע בתוך המבנה ובין הקומות, גודל מעליות כולל הדלתות, צרכי וגודל כל שטחי העזר לייצור.

תכנון נכון יתבסס על כיווני התנועה בהתאם לתהליך העבודה ויקטין מרחקים כדי להגדיל יעילות.

לסיום, מוצגים שלבי התכנון .

1. הכנת פרוגרמה לבינוי

1.1 פגישות עם מנהלים ועובדים להכרת החברה: היקף הייצור הצפוי, מספר המכונות והציוד הנדרש, תהליך העבודה וקשרי העבודה בין המחלקות השונות. הכנת מטריצת קשרים שתגדיר את הקשר בין המחלקות השונות והפריסה הרצויה במבנה. הגדרת תקנים לשטחים מיוחדים ושטחים משרדיים בחברה, תוך התחשבות במצב הקיים ובצורת הישיבה המקובלת כיום.

1.2 שיחות עם העובדים מהדרגים השונים. לימוד המצב הקיים ותחזיות לגידול בהיקף הייצור, צרכי אחסון, מחשוב, תקשורת . מדידת כל אמצעי הייצור והאחסון והכנת טבלת מכונות וציוד שתשמש כלי עזר לתכנון. איתור צרכים נוספים שיציגו העובדים בשטח. עם ריכוז טבלאות הציוד והריהוט (כולל באולמות יצור, מעבדות, מחסנים, חדרי ישיבות, פינות קפה ואוכל וכו') ניתן יהיה להגדיר את צרכי השטח והאחסון במפעל.

1.3 הגדרת תקני שטח, הרצת הנתונים במחשב וקבלת פלט המגדיר צרכי שטח נטו בהתאם לתחזיות גידול שונות (עם בדיקת רגישות), המרת השטח נטו לשטח ברוטו אפשרי במבנה המתוכנן, בדיקת התאמת השטח הקיים לנדרש בפרוגרמה.

1.4 הצגת הנתונים שנאספו ועובדו למנהלים וקבלת חוות דעת והערות.

1.5 הוצאת טיוטה של הפרוגרמה שתתמקד בצרכי השטח, זאת כדי לאפשר להנהלה לקבל החלטה לגבי היקף השטח שיבנה או יושכר במבנה המוצע ואופן מיקום המחלקות השונות (לאחר קבלת הערות ניתן יהיה להתחיל בתכנון במקביל להשלמת הפרוגרמה).
1.6 המשך איסוף נתוני הפרוגרמה : צרכי חשמל כולל סה"כ זרם נדרש (גודל לוחות), צרכי מיזוג, צרכי תקשורת (מחשבים ותקשורת), צרכי ניקוז ואינסטלציה, צרכי חניה, צרכי בטחון ובטיחות.

2. הגדרת מבנה ומפרט

2.1 לימוד צרכי החברה והגדרת קריטריונים לבחירת או לבנית מבנה, בחינת המבנים המוצעים והמלצה על המבנה המתאים.

2.2 הגדרת מפרט לחברה או לבעל הנכס הכולל את עבודות הבנוי, מפרט סוג מבנה, מעטפת, קירות ומחיצות, עבודות אלומיניום, ריצוף וחיפוי רצפה, תקרות, עבודות מתכת, עבודות עץ וריהוט, מיזוג אויר, אינסטלציה סניטרית, שירותים, מטבחונים וחדר אוכל, חשמל, תקשורת ומחשבים, תאורה, אקוסטיקה, הצללה, מעליות וגישה לנכים, בטיחות ובטחון, שילוט, פרוט יועצים ומתכנני מערכות שיפעיל בעל הנכס ואופן הקשר עם המתכננים במהלך התכנון המפורט, פירוט מבדקי הקבלה.

3. תכנון אדריכלי ופונקציונלי ועיצוב פנים

3.1 חלוקת מקרו של השטח המתוכנן במספר חלופות עקרוניות והצגתם לקבלת חוות דעת והערות, זאת במטרה לגבש מיקום מחלקות היצור, מחסנים ומעבדות בהתאם למטריצת הקשרים. במקרה של בניין חדש, הצגת חלופות למספר צורות של מבנים המתאימים למגרש הקיים.

3.2 החלטה על קונטור המבנה, גיבוש תוכנית עקרונית של מערך הייצור. הצגת מספר חלופות אדריכליות למערך מפורט.

3.3 אישור חלופה נבחרת, המשך תכנון ברמת פרוט של מיקום מדוייק של אמצעי הייצור.

3.4 תכנון מפורט בשילוב יועצי המערכות (חשמל ותקשורת, מיזוג אוויר, אינסטלציה, בטיחות וכד') והכנת התוכניות לביצוע.

3.5 בחירת חומרי גמר וגוונים (ריצוף וחיפוי, תקרה ותאורה וכד'). הצגת גישה עיצובית לתכנון שתכלול גם עיצוב גרפי ועיצוב שילוט מיוחד שיתאים לאופי החברה,

3.6 הכנת כתב כמויות ומפרטים למכרז או למסירה לבעל הנכס.

3.7 ניהול המכרז על כל היבטיו.

4. תיאום תכנון וניהול פרויקט

4.1 תיאום התכנון וניהול הישיבות שוטפות עם המתכננים והיועצים.

4.2 ביקורת, הצעות לתיקונים ואישור תוכניות מתכנני המערכות. הוצאת תוכניות לביצוע ובחירת קבלן שיבנה את המבנה – שלב מורכב בפני עצמו, המנוהל ע"י משרד הפיקוח וניהול הפרויקט ואינו מפורט במסמך זה .

4.3 התחלת הבניה, מעקב שוטף אחר התקדמות הכשרת השטח מתן תשובות לשאלות ובעיות שיתעוררו במהלך הבניה.

4.4 עם סיום ביצוע העבודות יתבצע תהליך קבלה, מסירה ואישור לאכלוס.

מאמרים נוספים שכתבתי בנושא נמצאים באתרי מאמרים שהקישוריות שלהן מצורפות

תכנון מפעל יצרני ומערך ייצור
תכנון שינויים במפעל יצרני