Wednesday, December 11, 2013

הערכות יוניברסל מוטורס וג'נרל מוטורס למילניום – פרויקט הטמעת התקנים


לקראת המילניום החדש חברת U.M.I ישראל  נדרשה להתאים את רשת המוסכים ואולמות התצוגה לתקנים האמריקאים.  חברת U.M.I ישראל  הוקמה בשנת 1994 ע"י שתי יבואניות הרכב הוותיקות ליאו גולדברג וחברת המזרח ליבוא מכוניות בשותפות עם יצרנית הרכב חברת G.M-ג'נרל מוטורס  שבקשה לעודד את המכירות בישראל שצמחו בשנת 1994  ל 15,747 רכבים - 10% מפלח השוק. הנהלת החברה החדשה ברשותם של אביהו בן נון ודוד עיני יזמה את  שדרוג כל מוסכי הרכב והתאמתם לסטנדרט שנות ה-2000 .

משרד מינימקס מהנדסים בע"מ נבחר לבצע את הפרויקט.  במשך כשלוש שנים עבדנו  צוות של ארבעה אנשים להתאמת התקנים האמריקאים ושדרוג המוסכים לתקנים החדשים.

 לפני שנבחרנו לביצוע העבודה היינו צריכים לנתח ולתכנן מערכי שני מוסכים, ולהציג את היכולת התכנונית שלנו להחליף מהנדס מנוסה שהתמחה בתכנון מוסכים ונחשב למתכנן המוביל בתחום. עמדנו במשימה, מכיוון שהגענו למסקנה כי את המוסך בת"א אין טעם לתכנן מכיוון שהשטח לא מתאים לתקנים בעוד שהמהנדס המתחרה הוציא תוכנית עבורו, ואת המוסך השני סרוגי בנצרת תכננו היטב.

צוות הפרויקט מנה את אשתי חנה בכור ז"ל ששרטטה ותכננה במשרד, מוני דניאל שטרן  שמדד ושרטט - לשניהם היו יכולות אדריכליות ועיצוביות גבוהות ואותי מתכנן פונקציונלי ומנהל הפרויקט
כמי ששימש שליח בחנות חלקי חילוף בחנות של אבי מנשה בכור ז"ל הכרתי היטב את עולם המוסכים ואת קודי ההתנהגות שלהם.  ניתן לקרוא על שכונת מונטיפיורי שבה ריכוז המוסכים הגדול בארץ ושם הייתה חנותו של אבי "אוטוזול"
שכונת מונטיפיורי בתל אביב

לאחר שעברנו את שלב הקבלה וסמנכ"ל שירות וחלפים של יוניברסל מוטורס ישראל  משה אילן הוציא מכתב לכל מוסכי החברה והודיע על הקמת צוות היגוי שיישם את התקנים החדשים ויכלול את הסמנכ"ל שהיה גם ראש אגף השירות, את מנהל הבינוי אלי סעדון, את נציג חברת ג'נרל מוטורס בארץ דיויד סנשז ואת נציג חברת מינימקס מהנדסים ג'וני בכור ובעל המוסך. כמו כן התבקשו בעלי המוסכים לא לבצע שינויים והשקעות כספיות אלה רק בתיאום עם רכז הפרויקט ג'וני בכור ולקבל אישור בכתב לתוכנית, המכתב מצורף בהמשך.

וכך יצא לדרך פרויקט הסבת כחמישים מוסכי החברה למוסכים שמתאימים לשנות האלפיים, בהשתתפות פעילה של היו"ר אביהו בין נון והמנכ"ל דוד עיני.

קלטנו למשרד מהנדס תעשייה וניהול צעיר בשם אריאל מגן שסיים את לימודיו בארה"ב בהצטיינות.  עבודתו התמקדה במחשב בכתיבת ויישום התקנים והוא זה שהוביל את קבלת תקן האיכות ISO 9000 בחברת מינימקס מהנדסים..
בשלב הראשון גיבשנו טבלת תקנים ישראלית שהתבססה על התקן האמריקאי של G.M

לאחר אישור התקן בקרנו בכל מוסכי הרשת, הוצאנו שרטוט שלהם וזמנו אותם לדיון על התאמת המוסך לתקנים. זאת הייתה משימה מאתגרת שנמשכה כשלוש שנים של עבודה אינטנסיבית. נסענו צוות של שני אנשים לפגישות ומדידות של כל מוסכי הרשת, חנה ומוני שרטטו את כל מוסכי הרשת על המחשב ולאחר מיכן נתחנו את  מערכי המוסכים והתאמתם לתקנים. הכנו חומר לפגישת צוות ההיגוי שלאחריה זמנו את מנהלי המוסך לדיון.  

במקביל עבדה חנה על הכנת תוכניות למוסכים אידאליים מכל הגדלים ואותם נתנו למשרדי האדריכלים שתכננו מוסכים חדשים. האדריכלים התבססו על שרטוט מוכן ועל תקנים מפורטים שקבלו. לדעתי פרויקט זה הוביל את חנה ללמוד בטכניון אדריכלות פנים מכיוון שהיא "השתכנעה" ביכולתה הגבוה

גיבשנו את ספר התקנים שמפתח העניינים שלו מוצג בהמשך.
התקנים משמשים עד היום את החברה  ואפילו אומצו ע"י חברות אחרות שקבלו את המידע והנתונים ממנהלים בעבר בחברת UMI .
לרוע המזל היקף מכירות הרכב לא עמדו בתחזיות וכל התוכנית הגדולה שהתבססה על הגדלת המכירות וחיזוק המוסכים הצטמצמה. המכירות התייצבו על  פחות מעשרת אלפים מכוניות בשנה לעומת התחזיות של אגף השיווק למכירות של מעל עשרים אלף רכבים בשנה.

זוהי דוגמה קלסית של השקעת מאמצים ארגוניים עצומים על בסיס תחזית מכירות נקודתית  שהתבררה כשגוייה.
אין לי את הנתונים לגבי התועלת לטווח ארוך של חברת U.M.I סביר להניח כי ההתאגנות וספר ותקנים ייצבו את מוסכי הרשת כמוסכים מאורגנים וייכעילים שחלקם אף התחיל לתת שירותים לרשתות רכב אחרות ובכך קצר את פירות מאמציו (בתקופת השיא נאסר על מוסכי הרשת להפוך למוסכי שירות גם של רשתות אחרות.

מינימקס מהנדסים לא הצליחה למנף את ההישג הגדול של מבצע הכנת ויישום התקנים ברשת מכיוון שהנפילה במכירות הוכיחה כי ישנם גורמים אחרים שמשפיעים על היקף המכירות והעובדה שלחברת רכב יש רשת מוסכים מאורגנת ומסודרת אינה תורמת למכירות.

במהלך העבודה האינטנסיבית עבור החברה פנו אלינו מחברות רכב אחרות ובקשו שנכין תקנים גם עבורם. מנכ"ל U.M.I הטיל על כך ווטו מכיוון שלא רצה שהידע של החברה יזלוג החוצה. בדיעבד התברר כי החלטה זו פגעה בנו מכיוון שלאחר סיום הפרויקט כבר לא יכולנו לספק שירותים לחברות האחרות.

ספר התקנים הושלם במהלך שנת 1996 והוטמע במחלקת הבינוי של חברת U.M.I שממשיכה עד היום לעבוד עם התקנים שגיבשה מינימקס מהנדסים.
מכיוון שלא היו יכולות תכנוניות במחלקת הבינוי של U.M.I לא היה שימוש בכל מאגר שרטוטי החברה שהכינה מינימקס מהנדסים. 

הבסיס לתכנון מוסך שירות הוא מספר הרכבים המטופלים ביום. בהתאם לכך יקבע מספרם של הליפטים שהם בעצם המדד לגודל המוסך. מוסכי הרשת חולקו לארבע קטגוריות בהתאם למספר הממוצע של רכבים מטופלים ביום:

מוסך MINI – עד 12 כניסות רכבים לטיפול ביום.

מוסך SMALL – מ12 עד 20 כניסות רכבים לטיפול ביום

מוסך MEDIUM – מ20 עד 30 כניסות רכבים לטיפול ביום

מוסך LARGE – מ30 עד 40 כניסות רכבים לטיפול ביום

מוסך VERY LARGE – מעל 60 כניסות רכבים לטיפול ביום

התייחסנו  למוסך השירות כקו ייצור שבו מטופלים רכבים על אמצעי העזר העיקרי שהוא הליפט.

הרכבים מגיעים לכניסה שבה פותחים להם כרטיס עבודה. בעלי הרכב יכולים לצפות ברכב המטופל מחדר המתנה עם חלון זכוכית. לאחר הטיפול הרכבים ממתינים בחנייה ייעודית והיציאה מתבצעת דרך פתח שונה מפתח הכניסה.

לאחר שנקבע מספר הליפטים, בהתאם למספר הרכבים המטופלים ביום,  שטח מוסך השירות נגזר ממספרם. זהו גם הבסיס לקביעת כל שטחי המוסך:

מ"ר כפול מספר הליפטים

בהתאם למדד של 50 מ"ר כפול מספר הליפטים

להלן מפתח העניינים של ספר התקנים:
            1.     תקנים
2.4 תקציר תקנים  לתכנון ותפעול תחנת שרות מורשת
2.5 שרטוטים של מוסכים לדוגמה
2.     תקנים  לשטחים וגדלים
3.1 סיווג המתקן
3.2 תקנים  לשטחים וגדלים במרכז שיווק ושרות מורשה
3.3 תקנים  לשטחים וגדלים בתחנת שרות מורשת
3.     תקנים  לריהוט
4.1 רקע
4.2 ריהוט ישיבה
4.3 ריהוט משרדי- שולחנות, עמדות קבלה, מחיצות לתאי חלל פתוח (Open Space)
4.4 ארונות
4.5 עמדות תצוגה לאביזרי רכב
4.6 בוטיק  למכירת מזכרות ובגדים
4.7 אביזרי תצוגה
4.8 שרטוטי דוגמה לריהוט מודולוס
4.     תקנים לשילוט
5.1 רקע
5.2 העיצוב
5.3 תיאור השילוט
5.4 שלט המבנה ושרטוטי דוגמה
5.5 שלט פילון
5.6 שילוט פנים
5.     תקנים לצבע, ריצוף ובניה
6.1 פנים
6.2 חוץ
6.     כניסת פביליון
7.1 תיאור הפביליון
7.2 שרטוטי דוגמה לכניסת הפביליון
7.     חשמל
8.1 כללי
8.2 צנרת
8.3 מעגלי מאור ובתי תקע
8.4 מתקן הזנות לעמדת עבודה (תא שירות)
8.5 תאורת חללי העבודה
8.6 הזנה למשרדים
8.7 תאורה כללית
8.     מיזוג אויר
9.1 הזנת החשמל
9.2 תנאי מיזוג אוויר
9.     תקשורת
10.1 טלפונים
10.2 תקשורת נתונים – מחשבים
10.            דרישות בטיחות והגנה נגד אש
11.1 דרכי גישה ויציאה
11.2 הפרדת אש
11.3 פתחי שחרור חום ועשן
11.4 חומרי גימור ובניה
11.5 התקנות חשמליות
11.6 סידורי יציאה
11.7 מערכת גילוי וכיבוי אש
11.            איכות הסביבה
12.1 איכות שפכים
12.2 איכות אוויר
12.3 פסולת
12.4 חומרים מסוכנים
12.5 תהליכי אישור מול הרשויות
12.6 שונות
12.            מתקני תברואה, מים, ביוב, שפכים, אויר דחוס, ומערכת איסוף שמן
13.1 מתקני תברואה
13.2 מים (כיבוי אש)
13.3 מערכת ביוב ושפכים
13.4 אויר דחוס
13.5 מערכת איסוף שמן
13.            תקנים ללבוש עובדי החברה
14.1 ביגוד עובדי אולמות תצוגה
14.2 ביגוד עובדי מוסכים
14.3 תמונות של ביגוד
14.            תקנים לניירת וטפסים
15.1 נייר תמליל לחשבוניות ומכתבים
15.2 מעטפות
15.3 כרטיסי ביקור
15.4 טופס הזמנה
15.5 דוגמאות


   בהמשך מוצגים השרטוטים, מכתב ההתנעה לפרויקט ודוגמת טבלת בדיקה למוסך











Tuesday, December 10, 2013

עולם הדוס והמחשב האישי – הסיפור של עזגד מחשבים

IBM PC  המחשב האישי  הוכרז ב12 באוגוסט 1981

עזגד מחשבים הוקמה בשנת 1986 בעקבות שיווק  המחשב האישי בארץ .
המקימים היו גוני בכור, מהנדס צעיר מלא מרץ שהמשיך את לימודי ההנדסה בלימודי תכנות וניתוח מערכות ובת זוגו חנה בכור ז"ל,  מורה לאומנות ומלאכה שעזבה את עבודתה בהוראת מלאכה אחרי הולדת בתנו הבכורה אביטל  והצטרפה כשותפה במינימקס מהנדסים.

שתי התוכנות הנפוצות לוטוס  1-2-3 ותוכנת עיבוד תמלילים גרמו  למהפכה אמיתית במשרדי מהנדסים.
 במינימקס מהנדסים  הפסקנו להשתמש במכונת הכתיבה ונעזרנו באופן אינטנסיבי בגליון חישוב אלקטרוני עד כדי כך שמכרנו לאלתא אפליקציה של ניהול כל שטחי הארגון דרך לוטוס 123 

בסיס הנתונים דבייס איפשר קומפילציה ויצירת דיסקט עם תוכנות המתבססות על בסיס הנתונים. נפתחו אפשרויות חדשות להכנת תוכנות זולות יחסית לתוכנות שרצו על מחשבי המיני היקרים.
 
 חנה ואני  החלטנו להקים  חברת בת שתירשם על שמה של חנה בכור ז"ל ותפתח תוכנות מדף עבור המחשב האישי בתחום התמחותה של מינימקס מהנדסים,  תכנון פונקציונלי לבינוי 

גבשנו מספר יישומים:  ניהול שטחים, ניהול אחזקה, ניהול מבנים  ונכסים והוספנו לצוות המשרד כלכלן.
נפגשנו עם סמנכ"לי הכספים של לקוחות מינימקס מהנדסים כדי לבדוק  צרכים לתוכנות פוטנציאליות שירוצו במחשב האישי בארגונים שלהם. התברר לנו כי התוכנה המבוקשת ביותר היא תוכנה לניהול נכסים ותוכנה לניהול צי רכב שעליה בכלל לא עבדנו ולא ידענו דבר.
 
הגענו להסכמה על מכירת שתי תוכנות שיותאמו לשני לקוחות תוכנת ניהול נכסים עבור מגדל חברה לביטוח ותוכנת ניהול צי רכב עבור תנובה.
תוך מספר חודשים של עבודה סביב השעון שבעה ימים בשבוע הותקנו הגרסאות הראשונות בתנובה ובמגדל ביטוח.
 
הצוות המופלא שהקדים את תקופת ההי טק ולא זכה לתמיכה כספית של משקיעים מנה את אשתי חנה בכור ז"ל שהדריכה את המשתמשים מנשה  בכור ז"ל אבי שתפקידו היה לעבוד עם התוכנה ולהצביע על כשלים וסיבוכים שאינם נוחים למשתמש שמעולם לא עבד עם מחשב. יובל שיטיאת היה הכלכלן שהתחיל את הקריירה שלו במשרד והמשיך הלאה והגיע לתפקיד חשב כלל ביטוח  וכותב שורות אלו
זאת הייתה תקופה שרוב המשתמשים בתוכנות היו משתמשים חדשים במחשב ובניגוד להיום המטרה העיקרית  הייתה לפתח תוכנות פשוטות לשימוש שלא יפחידו את המשתמשים החדשים.

המשכנו בביצוע הפרויקטים של מינימקס מהנדסים במקביל לעבודה בעזגד מחשבים
תוכנת עזגד ניהול נכסים הצליחה מאוד והייתה התוכנה המובילה בתחומה. הדחיפה החזקה ביותר לתוכנה היתה מכירתה לחברת הכשרת היישוב (בבעלות הסוכנות היהודית)  ערב קניית החברה ע"י יעקב נמרודי בשנת 1988
סמנכ"ל הכשרת היישוב היה בהיסטריה, הוא לא היה מסוגל לענות על השאלה  מהי  תחזית ההכנסות של מאות הנכסים המושכרים של החברה ולא יכול היה להציג מועדי חידוש חוזים ואופציות בדוח מרוכז.
עזרנו לחברה להזין את הנתונים לתוכנה והבעלים החדשים צפו  בדוחות החשובים. התוכנה נרכשה לסניפים בת"א ירושלים וחיפה. לאחר תקופה קצרה הועתקה התוכנה לוורסיה שרצה במחשבי המיני של הכשרת היישוב

תרחיש דומה קרה כאשר אליעזר פישמן רכש את החברה הכלכלית לירושלים  בשנת 1989. התוכנה כבר  הייתה סגורה ומגובשת וילדיו של פישמן  היו מפעילי התוכנה הראשונים. כשרכשו את חברת מבנה תעשיה  התוכנה שמשה להם כלי עזר חשוב לניתוח הנכסים

תוכנת ניהול צי רכב לא זכתה לאותה הצלחה מכיוון שכבר הייתה בשוק תוכנה קיימת. בשלב מסויים החלטנו לחבור לנער צעיר, גאון מחשבים,  קרוב משפחה שלי, יריב לוטן שלימים הפך לייזם ואיש עסקים מצליח הקים ומשמש כנשיא מועדון בוגרי הנדסה באוניברסיטת ת"א.
כתוצאה מהחבירה ליריב תוכנת צי הרכב הפכה לטובה ביותר בשוק ונמכרה ביתר קלות.

ניסינו גם לשווק את תוכנת עזגד תכנון ואחזקת בנייני משרדים עם חברי ללימודים בתיכון אריאל מקובסקי שרכש בלוס אנג'לס חברת מחשבים קטנה PS  MICRO וחשב שניתן לשווק את התוכנה מותקנת על המחשבים שמכר. 

הופעת מערכת ההפעלה חלונות  קטעה את פעילות עזגד מחשבים. בניגוד לאורקל תוכנת בסיס הנתונים דבייס לא הותאמה לחלונות וחשבנו כי תוכנות עזגד מחשבים סיימו את תפקידן מכיוון שאי אפשר להפעילן במערכת ההפעלה חלונות .
קשה לחזות את העתיד אך שמדובר במוצר איכותי כדאי להתמיד ולא לוותר מראש. בדיעבד מסתבר  כי היה מקום להמשיך לשווק את התוכנות במערכת ההפעלה דוס מכיוון שבניגוד למה שנראה אז תוכנות טובות כמו תוכנת הנהלת חשבונות  חשבשבת ממשיכות לעבוד עד היום  על וורסיית  הדוס בחלונות במחשב האישי












Sunday, December 8, 2013

אחריות אישית של מנהלים בשירות הציבורי


פוסט זה נכתב על סמך ניסיוני כיזם ותושב במצפה רמון והקשר שיש לי למשרדי ממשלה האמורים לטפל ולעזור לתעסוקה במצפה רמון. המדובר במשרדים:

משרד הכלכלה

המשרד לפיתוח הנגב וגליל

משרד התיירות

כמהנדס ובעלים של משרד מהנדסים אני מודע היטב להשלכות נזק ועבודה רשלנית. 
בשירות הציבורי אין  מודעות ואין הבנה כי תפקידם של המשרדי הממשלתיים הוא לעזור ליישוב ומה שקובע זה התוצאה בפועל של העזרה.
אם אחרי יותר מחמישים שנה אין לדור ההמשך במצפה רמון מקומות תעסוקה עיקר הכישלון הוא של המדינה שהקימה את היישוב.
השרים ומנהלי החברות הממשלתיות  אחראים אישית על הכישלון הזה וחייבים להיות מודעים לכך.

המיזם שלי להקמת מוקד טלפוני מתבצע באזורי פיתוח בגליל וגם בבאר שבע בעזרה פעילה של משרד הכלכלה המפרסם מכרזים שבהם הוא מציע סיוע לאזורים שונים בארץ.

העובדה שאין כדאיות כלכלית להקמת מוקד באזור רביבים, שדה בוקר  ומצפה רמון  גרמה לכך שחברות המנהלות מוקדים לא הגישו בקשה לסיוע במכרזים האחרונים שפורסמו.
נפגשתי בירושלים עם אשר שטרית ממשרד הכלכלה והצגתי לו עובדה זו ובקשה לעזרה נוספת שתגרום להגעת החברות לאזור. הוא כמובן אינו יכול לשנות את התקנות ולאשר עזרה כזאת.

מי שיכולים  הם השר והמנכ"ל אבל  הם לא עושים זאת זה - מישהו יכול להסביר לי מדוע?

במצפה רמון נבחר ראש מועצה חדש, רוני מרום, בכינוס ראשון אחרי הבחירות סיפר לתושבי היישוב כי בשלושה ימי עיון לראשי ערים חדשים שערך משרד הפנים נאמר לו כי הוא אמור לבלות 80% מזמנו בירושלים כדי לקדם את היישוב.
איזה סיכוי יש לו לשנות את המצב כאשר מרבית זמנו "מבוזבז" על שכנוע ותחנונים לעובדי מדינה שאינם נוקטים יוזמה ומתאמצים לעזור ליישוב .

ההתנהלות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל תמוהה ביותר. כאן אין שקיפות כמו במשרד הכלכלה והעזרה האפשרית להקמת המוקד היא בפרוצידורה הנקראת "איגום משאבים" שאותה יכולה להפעיל רק המועצה המקומית.
מה לעשות והמועצה המקומית מצפה רמון בקשיים כספיים וראש המועצה אינו רשאי לחתום על שיקים?

יש דרכים שאותם אני מנסה ליישם אך כולן לא שקופות ולא ברורות, אין כאן אחריות אישית של השר סילבן שלום והפנמה כי חוסר מקומות תעסוקה במצפה רמון היא גם כישלון אישי שלו.

למשרד התיירות נוהל לבניית יחידות אירוח כפריות בכל הארץ. בגלל בידודה של מצפה רמון קשה לתושבי מצפה לעמוד בנהלים . מדוע לא מגלים יצירתיות ומקילים על תושבי מצפה?
 
הקישור לבלוג שבו המידע על בניית יחידת נופש במפה רמון

בסקטור הפרטי ממנו אני מגיע יש לקיחת אחריות אישית.
כל מהנדס ואדריכל חוששים מתביעה בגין רשלנות בתכנון, זאת בהחלט דרבון לביצוע עבודה ברמה ראויה.
 
אין מתכנן שלא עושה ביטוח אחריות מקצועית ואין מתכנן שלא מודע להשלכות של תכנון רשלני.
ביטוח אחריות מקצועית הינו ביטוח המכסה את חבותו של בעל מקצוע בגין כשל בביצוע חובתו המקצועית. מדובר ב"היפר חובה מקצועית שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה", ותוצאתו תגרום נזק לצד שלישי, לקוחו של בעל המקצוע, או אחר.
ביטוח אחריות מקצועית מושתת על מחויבות חוזית הקיימת כלפי הלקוח ובין עילות התביעה האפשריות הנכללות אף הפרתו של חוזה זה. ביטוח אחריות מקצועית מכסה נזקים כספיים הנגרמים לצד שלישי ובדרך כלל הוא נערך על בסיס תביעות שהוגשו במשך תקופת הביטוח ולא על בסיס אירוע.

רק אם אותם סטנדרטים יקבעו בשירות הציבורי והשרים ומנהלי משרדי הממשלה, יהיו חשופים לתביעות נזיקין, שעליהן ישלמו באופן אישי, רק אז תעלה רמת השירות הציבור.

נכון, רבים מהם יעדיפו לפרוש מאשר לקחת את הסיכון,  אך יש מספיק צעירים וצעירות עם השכלה ושכר מינימום שישמחו להחליף אותם ולקחת אחריות אישית תמורת השכר המכובד שהם מקבלים.

מצורפים קישורים שנותנים מידע חשוב המתייחס לפוסט




 גוני בכור
054-4312166