Thursday, November 27, 2014

יומן ביקור בניו הבן ובאוניברסיטת ייל Yale University & New Haven



יומן ביקור במהלך שהיה בניו הבן מנובמבר 2014 עד פברואר 2015

  החיים יכולים להיות  מלאי הפתעות. הביקור הראשון  שלי בניו הבן היה בשנת 2005.  
חופשה משפחתית בניו אינגלנד, ברכב מניו יורק לבוסטון,  עם אשתי המנוחה חנה, וילדי אביטל שהייתה לפני התחלת לימודי רפואה  ושחר שהיה לפני צבא.  
חנה ואני אמרנו לילדים שאנחנו בוודאי לא נחזור לעיר שבה ממוקמת אוניברסיטת ייל המפורסמת, אבל  בהחלט סביר שהם יחזרו.
חזרתי לניו הבן לכמה ימים בשנת 2011 יחד עם ארנה ושהינו בדירת בתה כרמל הלומדת בייל . הפעם הגענו  לשלושה חודשים שגם בהם אנחנו שוהים בדירתה של כרמל.
מטרת הביקור טיפול בנכדה  ליאורה שאמורה ללכת לגן רק בינואר 2015.  נהנתי מאוד לטייל בעיר ולצלם את העיר המיוחדת הזאת. התחברתי לאנשי המקום דרך ההתנדבות שלי בארגון הביטאט למען האנושות, הדואג לקורת גג לאנשים עובדים עם הכנסה נמוכה.

ניו הבן New Haven 
ניו הבן העיר האונברסיטאית  הראשונה המתוכננת בארה"ב. 
הוקמה בשנת 1638, הפכה לעיר תעשייתית חשובה וקלטה את אחת האוניברסיטאות הפרטיות המובילות בעולם - ייל.
130 אלף תושבים.  בתוספת מספר גדול יותר של תושבים בערי ושכונות הפרברים במחוז של ניו הבן. סה"כ כ900 אלף תושבים .

מרכז העיר ההסטורי הוא גן עצום המחולק לשני גנים מלבניים. אחד גדול מהשני, מופרדים בכביש.
בגינה הקטנה יותר שלוש כנסיות. 
סביב הגן הענק הזה ארבעה רחובות ראשיים ועוד אחד בניהם. בהמשך אציג תמונות של רחובות אלו.

כאן  המקום להחנות את האוטו ולהתחיל סיור רגלי בקמפוס של ייל, רצוי באחד משני הסיורים החינמיים שיוצאים כל יום ממרכז המבקרים של ייל 



למרות שלא גדלה לממדי עיר גדולה היא אחת הערים החשובות בהסטוריה של ארה"ב.
עיר מרכזית בניו אינגלד, האזור שבו התחילה המדינה הצעירה. רואים את הייחוד שלה באופן הבניה ובמבנים ייחודיים ומפוארים הממוקמים באזור מרכז העיר ובגבולות אוניברסיטת ייל.
בשנת 1784 הפכה העיר למרכז כל האזור.

הביקור במוזיאון העירוני ברחוב ויטני 114 סיפק לי מידע חשוב על ההסטוריה של העיר והאזור סביבה.
הפליא אותי  שאוניברסיטת ייל לא מוזכרת כלל בתולדות העיר.

אם אתר מבקרים במסגרת טיול בניו אינגלד, מומלץ ללון בעיר לילה אחד כדי שתוכלו להספיק לסיור המודרך בקמפוס של ייל,  לבקר במוזיאונים של ייל, ולצפות במופע מוזיקלי איכותי - הכל בחינם
תוכלו גם להגיע בנסיעה של חצי שעה למרכזי קניות גדולים וזולים Tager Outlet ובדרך חזרה לידו Clintot Outlet
או לנסוע רבע שעה לקניון עצום ב Milford.

אוניברסיטת ייל היא ממלכה  בתוך העיר.
ללא ייל לא יהיה  ייחוד לעיר,  מבנים מרשימים, חיי תרבות, אומנות  וספורט  תוססים וחינמיים .
האוניברסיטה ובית החולים האוניברסיטאי הם המעסיקים הגדולים בעיר וכל העסקים במרכז נהנים מקהל לקוחות מעולה.
בניגוד לרשתות הענק שלא נותנות את כל התנאים הסוציאליים לעובדים, ייל נותנת את כל הזכויות, והעבודה באוניברסיטה גם בעבודות הצווארון הכחול, ובשכר המינימום, מהווה מקור גאווה לעובדים הרבים המסתובבים עם מדי ייל.

בקמפוס הענק, באזור הקרוב למרכז,  אולמות תיאטרון, קונצרטים וכנסיות שבהם  הופעות  מגוונות של סטודנטים ומרצים של ייל. פעילויות תרבות אלו חינמיות.
הצפיה בנבחרות הספורט והפעילות הספורטיבית הענפה של האוניברסיטה גם היא חינמית.
חוץ מהסטודנטים מגיע קהל רחב מכל האזור ובגילאים שונים. זאת בהחלט תרומה משמעותית לניו הבן.
בנוסף מאפשרת אוניברסיטת ייל כניסה חינם לשני המוזיאונים המרשימים שלה שיוצגו בהמשך.

צילום המוזיאון העירוני

ניו הבן היא העיר המתוכננת הראשונה בארהב. העיר התחילה כגינה מרכזית וסביבה הרחובות הראשיים המתוכננים  בקווים ישרים.
בעבר הים היה קרוב יותר למרכז העיר. בעקבות פעולות ייבוש נוספו שטחי קרקע באזור המרכז.
אנחנו רואים במפה מימי תחילת העיר את הגינה המרכזית שממנה צמחה העיר.

תמונה משנת 1800 מציגה את ניו הבן הירוקה עם שתי בניינים ציבוריים
תמונה משנת 1860 מציגה מבט על העיר מאחת משכונות הלוויין שלה fair haven


בצילום משנת 1938 אנחנו רואים את במבנים הראשיים סביב הגינה המרכזית.
במרכז ההסטורי שוכן מרכז העסקים וכמובן גם הבניינים הראשונים של אונברסיטת ייל שהוקמה בשנת  1701.


אפשר לראות במפת מרכז העיר את הגינה המרובעת ולידה חצר הקמפוס הישן.
המרכז הוא האזור הנחשב ביותר בעיר עם בנייני הציבור, מלונות, בנקים,המוזיאונים של ייל, מסעדות, בתי קפה, סופרים בינוניים וקטנים, חנויות ורבי הקומות המאכלסים עסקים ומגורי יוקרה.
המשך גידול העיר לא שמר על הקווים הישרים והמקבילים של הרחובות.
האוניברסיטה גדלה והתפתחה החל ממרכז ההסטורי  לאורך רחוב וויטני היוקרתי.
האזורים בסביבות האוניברסיטה נחשבים ליקרים יותר. סביב העיר יש פרברים יוקרתיים שבהם מרכזי קניות מפוארים, לדוגמה המדן שבה מרכזי קניות עצומים שתושבי ניו הבן וכל האזור מגיעים אלהם כדי לקנות במחירים זולים יותר
.

צילום משנת 1920 מציג את המפעל הצבאי של וויטני Eli Whitney . המפעל שינה את שמו ונקרא וינצסטר, הוא סיפק מליוני רובים במהלך מלחמות העולם.
העיר התפתחה כאחת הערים התעשיתיות החשובות בארהב הרבה בזכות ויטני, בוגר  ייל (אחד המחזורים הראשונים שבו ייל עדיין הייתה קולג).
צילומים שקשורים בוויטני וצילומי איזור התעשיה בהמשך באזור התמונות



כך נראית העיר מראש הגבעה בפארק העירוני שתמונות ממנו בהמשך



בתמונות בהמשך אנו רואים שוויטני Eli Whitney נחשב לאבי התעשיה בארהב. המצאותיו והמפעלים שהקים היו מקומות עבודה גדולים. בזכותו הפכה ארהב ליצואנית הכותנה הגדולה בעולם.


ניו הבן  הייתה עיר תעשייתית משגשגת שקרסה כאשר הייצור עבר למזרח הרחוק.
אחד ממקומות התעסוקה  הראשונים בעיר היה מפעל שיישם את הפנטנט של וויטני ,למכונות אוטומטיות להפרדת הכותנה. הצילומים בהמשך מציגים חלק מהמכונות שהמציא וויטני



 שרטוט חתך למנפטה של וויטני 

בזכות הפטנט של ויטני משנת 1794 להפרדת הכותנה מהזרעים והתרמילים, וקבלת סיבי כותנה נקיים ומוכנים לטוויה, הפכה הכותנה לענף הייצוא הגדול בארהב במאה ה-19.
המצאה  זו הגדילה את מספר העבדים בארהב מכיוון ששדות הכותנה העצומים העסיקו עבדים רבים.

מלחמת האזרחים בשנת 1861 פגעה ביצוא הכותנה ואפשרה למצריים בראשותו של מוחמד עלי להשתלט על שוק הכותנה העולמי בזכות הכותנה המצרית המשובחת עם הסיבית הארוכים הנוחים לטוויה.

יש לי קשר משפחתי  לכותנה.  
סבי המנוח שם טוב חמיס היה אחד השותפים במפעל לעיבוד כותנה בבגדד, בשנת 1928 . לפי מיטב ידיעתי הכותנה המצרית, וגם העירקית בקטן, היו ייחודיות וקדמו מאוד את כלכלת מצריים ועירק.
סביר להניח שגם המפעל בבגדד השתמש במכונות של ויטני. סביר להניח כי גילוי הכותנה המצרית פגע קשות בכל מפעלי הכותנה בעולם מכיוון שמצריים הפכה לספק כותנה גדול ואפילו הגדול בעולם בזמן מלחמת האזרחים בארהב.

לא פחות חשוב בניו הבן היה ענף הדייג, הימאות ובניית אוניות . הנמל הקטן שלה היה מאוד מרכזי.
בעבר הים היה קרוב יותר למרכז העיר ונסוג בעקבות  פעולות ייבוש .
בעיר נבנתה ספינת הקיטור הראשונה עם סיפון מתכת והנעה באמצעות פרופלור בורג מתכתי שהחליף את את העץ.  

 כרזה של המפעל.


מפרץ ניו הבן היה גם מרכז דייג וגידול סרטנים שספק עבודה לדיגים ומפעלים


ויקיפדיה על ניו הבן
http://en.wikipedia.org/wiki/New_Haven,_Connecticut

העיר  בלתי הומוגנית לחלוטיןמצד אחד שכונות נחמדות בקרבת האוניברסיטה שתופסת חלק נכבד ממרכז העיר. בתי קפה ומסעדות רבות, ממש ניו יורק בקטן. מצד שני אזורים שבהם לבנים לא מסתובבים ולא נראים, עם אחוזי פשיעה גבוהים, ושכונת פרבר אמידה המדין.
 ניידות ושוטרים ברגל ובאופניים מפטרלים בשעות החשכה בעיר ובקמפוס המהווה חלק בלתי נפרד ממרכז העיר.
ברחבי הקמפוס העצום ישנם לחצני מצוקה למקרה של תקיפה. 
ניידות  המשטרה הפרטית של הקמפוס מפטרלות בתוכו ללא הפוגה. בלילה שוטרים של הקמפוס נוסעים בניידות,  ניצבים בפינות רחוב וגם מסיירים באופניים.
במרכז העיר, ברחובות סביב הגינה המרכזית  ההומה בשעות היום, בערב חונות באופן קבוע 2 ניידות עם שוטרים  הממתינים לאירוע בתחנת משטרה קטנה בבניין מול הניידות.

אוניברסיטת ייל מהווה מרכיב חשוב בכלכלת העיר. מקומות תעסוקה רבים ובית חולים אוניברסיטאי.
בזמני חופשות באוניברסיטה מרכז העיר מתרוקן.
בתי הקפה הצמודים לבנייני האוניברסיטה  מלאים סטודנטים שעובדים על המחשב במשך שעות. 
הרכבת היא אמצעי התחבורה הנפוץ לעיר וממנה.
בתוך העיר האוטובוסים הפעילים ביותר בכל שעות היממה, הם ההסעות של ייל שמאפשרות לסטודנטים להגיע לכל מקום נדרש , יחד עם האופניים שלהם, במהירות ובחינם.
ויקפדיה על ייל
http://en.wikipedia.org/wiki/Yale_University

שני המוזיאונים החינמיים של ייל ברחוב Chapel  שווים ביקור מכיוון שהאוספים עצומים ונדירים.
חלקם הושג במהלך הפעילות האקדמית של ייל.
לדוגמה במוזיאון לאומנות יש מוצגים מגוונים ומעניינים מהעיר Gerasa בירדן.  שהובאו מחפירות ארכיאולוגיות שניהל צוות של ייל בשנים 1928-32 .
המוזיאון לאומנות בריטית מציג אוסף תמונות אנגליות הגדול ביותר מחוץ לאנגליה

כחובב לאס ווגס בזכות הבנייה המדהימה של המלונות אני מופתע מאוד מהייחס הבקורתי לזיוף ולחיקוי של סגנונות הבניה בלאס ווגס לעומת חוסר הביקורת המוחלט על  הזיוף והחיקוי של כל בנייני אונברסיטת ייל שנבנו כחיקוי מושלם של האונברסיטאות האנגליות אוקסופורד וקמבריג כולל השיטה של חצרות הקולגים הסגורות.
הייתה בניה מסיבית של 12 חצרות הקולגים בסגנון ניאו גותי בין השנים1917-31
הספריה החשובה בייל שוכנת במבנה שנראה בדיוק כמו כנסיה מכיוון שתוכנן ככנסיה והאדריכל רב הכח  של הקמפוס החליט להשאיר את התכנון למרות שינוי הייעוד.
כאוניברסיטה  פרטית  שכר הלימוד דמיוני, כשבעים אלף דולר לשנה. מרבית  הסטודנטים מגיעים ממשפחות מבוססות לדעתי אפילו הסטודנטים הרבים מארצות רחוקות מגיעים ממשפחות מבוססות מכיוון שתלמידי התואר הראשון לא מקבלים מלגות.

החיים היום יומיים בניו הבן

 אחרי שיחה עם חבר מהתיכון, שגר מעל 30 שנה בארהב, הבנתי כי במדינה של מעל 300 מליון תושבים  בלתי אפשרי לדעת מהי אמריקה האמיתית.

איך אמר  חברי - אז מה אם ראית  כל כך הרבה חנויות ענק של הום דיפו וחבריך מהביטאט, אנשי הצוורון הלבן,  יודעים לעבוד היטב? - אולי יש רק כמה עשרות מליונים כאלו והדור הצעיר לא ממש בנה בית מלאכה במרתף או בחצר הבית ובעוד כמה שנים חנויות הענק הללו יצטמצמו?
אותו דבר לגבי דברים אחרים שאני מתאר, אני רואה תמונה מצומצמת ולא משקפת.
אם כך, לצערי אין לי תשובה לשאלה היומרנית שהצגתי, מהי אמריקה האמיתית, ולכן שיניתי את שם הפוסט.

נקודה חשובה נוספת: האמריקאים מנומסים וקשה לישראלי לדעת מה באמת הם חושבים. קשה לי, כישראלי, אפילו לפענח את הבעות הפנים שלהם ואת מה שמסתתר מאחורי  הדיבור השקול שלהם.
גם שהצלחתי לבנות אמון, בזכות ניסיוני בבינוי,  חברי בהביטאט נמנעו מלהביע דיעות  אישיות ודברו בעיקר על נושאים נטרלים.

ילדים, כשאני משווה את התנאים ליולדת, ישראל מנצחת בגדול. מיכל חזרה לעבודה אחרי חודשיים ואין בכלל התחשבות במצבה. היא עושה משמרות כמו כל הרופאים המתמחים יום ולילה 12 שעות ואפילו משמרות של 28 שעות רצופות. בארץ זה שונה בתכלית, ביתי אביטל חזרה להתמחות ברפואה חצי שנה אחרי הלידה בתנאים בהרבה יותר מתחשבים.
אם ארנה לא הייתה מתגייסת לעזור לביתה מיכל  אחרי הלידה, התינוקת ליאורה הייתה מגיע למעון בגיל חודשיים . 

מצד שני, האוטובוסים הצהובים של ההסעות לבתי ספר הם צי הרכב הגדול ביותר בעיר ומצביעים על אחריות ודאגה לילדים.
הקריטרונים להסעה חינם  הם מרחק מהבית של 0.5 מייל מגן עד/כולל כיתה ב'. 1.0 מייל  עד/כולל כיתה ו' , ובהמשך 1.5 מייל עד סיום התיכון .( 1מייל = 1.6 ק"מ) .
כאשר אוטובוס צהוב מוריד/מעלה ילדים התנועה נעצרת משני הכיוונים, בטיחות הילדים קודמת לכל.

חניה לאורח מזדמן היא בעיה בניו הבן. כל שעתיים צריך להזין את המדחן.
זמן החנייה של שעתיים עם הכנסת כסף למדחן היא גורם מגביל בסיור בעיר. 
הפתרון הוא להגיע ברכב הברידי שמקבל בעיר פטור מתשלום דמי חניה.
כמו כן יש אפשרות לשלם עם כרטיס אשראי. דרך נוספת היא לחנות בחניון יום שלם במחיר 20 דולר.
בהרבה רחובות, במרכז העיר, החנייה רק עם תגי חניה, אך לכל בעל תג יש כרטיס אורח שמאפשר לרכבי אורחים לחנות.
שמתרחקים ממרכז העיר החניה חינמית ללא תג.

כללי חציית צומת מרומזרת שונים מהמקובל בארץ ומציגים את היעילות האמריקאית.
פניה ימינה מותרת גם באור אדום, אם הצומת פנויה ולא כתוב שאסור לפנות.
פניה שמאלה באור ירוק מתבצעת כאשר יש תנועה מולך, כך שיש להמתין לצומת פנויה.
יש מעט צמתים שבהם בפניה שמאלה  יש חץ ירוק שמאלה  ואין לרכבים מולך ירוק.
לא ראיתי בכלל אופנועים ווספות. אין אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים ואסור לרכב במדרכה באופניים, אך בכבישים בהם אין מסלול אופניים נפרד נוסעים באופניים על המדרכות.

ובכלל תנועה בניו הבן והסביבה פרושה כניסה ויציאה בכבישים מהירים יעילים ומאורגנים, WAZE בהחלט עוזר.
גם כאן הנהגים מצפצפים ונהגי רכבי השטח תוקפנים יותר. גם כאן, בכבישים המהירים, נהגי המשאיות מפחידים, נוסעים ועוקפים מעל המהירות המותרת.

המגוון העצום והשונות במחירים מדהימים. החל מכוס קפה, באותה רמה לדעתי,  ב1.2$ עד  6$ .
 ארוחה טובה כנ"ל במחיר 8$ ופחות לאכול כפי יכולתך מגוון וטוב, ועד 20-50$  במסעדות איכותיות או מתחזות לאיכותיות. 
ובכלל הקשר בין מחיר לאיכות לא תמיד מתקיים.
מה שבולט הוא שלמקומות הזולים, כולל לחניות רק בדולר,  מגיע בעיקר חתך מסויים של האוכלוסיה, ובהחלט לא התושבים הוותיקים של ניו אינגלנד. 
נקודה נוספת, המסעדות ההודיות הן טובות לטעמי, זולות, מעוצבות יפה ונותנות את השירות האישי הטוב ביותר בעיר.

 מחירי שכירת דירות נעים בין  אלף דולר לחודש ופחות ועד אלפי דולרים. מה שקובע הוא המיקום וסוג המבנה. בהחלט אפשר לשלם פחות על דירה גדולה יותר באחד מהמבנים הגבוהים והגדולים יותר שנבנו במיוחד להשכרה.
מזון במבחר סופרים עצום עם הבדלים של עד 50% לאותה עגלת קניות, אותה כמות ומבחר,  בד"כ אך לא תמיד, באיכות שונה (כמו בארץ על כל דבר בריא או טבעי משלמים בד"כ יותר).
כאן אין מדבקות מחיר על המוצרים לכן כדאי לשים לב בקופה ולא להתבייש לבטל קניה. לדוגמה: קניתי בלי לשים לב בסופר זול במיוחד אריזת 6 עגבניות שעלתה 9 דולר!

 בגדים במבחר חנויות הרשת הידועות בארה"ב בהבדלי מחירים עצומים על אותם פריטים.
מדהים לגלות כי בשתי חנויות ענק סמוכות הבדלי מחירים ואיכות עצומים. ברשת וולמארט שרבים מלקוחותיה  מעוטי יכולת, והיחס שלה לעובדים מביש, מוכרים  פריטי לבוש באיכות נמוכה במחיר גבוה  מהחנויות השכנות מרשל ו- Tj.maxx  שמוכרות מותגים איכותיים במחיר זול יותר.
מה שלי הפריע הוא הטעם השונה של אמריקאים בבחירת צבעים, שונה לגמרי מהישראלים והארופאים.
הרבה קונים  מחזירים מוצרים במקביל לקניית חדשים וזה בהחלט מקובל להגיע לקופה עם מוצר חדש ומוצר להחזרה.

משלוח חבילה לחול עולה בחברת הדואר הממשלתית  28 דולר לעומת 160 דולר בפדרל אקספרס. כרטיס רכבת לניו יורק ב10$ לעומת 50$ כרטיס לבוסטון – כמעט אותו מרחק אך שתי חברות רכבת שונות.
גם במקרה זה בעלי  רכב מרוויחים בגדול. מחירי דלק נמוכים, (מיכל שלם בפחות ממאה שקל), מעודדים נסיעה לבוסטון ברכב וגם עוזרים לחסוך כסף רב במרכזי הקניות הזולים מחוץ לעיר.

מרכזי הקניות עצומים כשלכל רשת ייחוד משלה. הרשת שעניינה אותי במיוחד היא  הום דיפו המציעה כל דבר הקשור לבניית בית ואבזורו המלא.
היעילות האמריקאית והשימוש בפריטים מודולרים מאפשרת  החלפת כל דבר בבית  כולל דלתות, חלונות וארונות מכל הסוגים בפריטים מוכנים וזולים. 

גם כאן, כמו בישראל,  המזמינים דרך האינטרנט מרוויחים בגדול ומקבלים משלוח חינם. זה כולל את הקניות הזולות והמטורפות .  בבלאק פריאדי לא הצלחנו לראות תורים בניו הבן מעניין מה הסיבה.

בכל מה שקשור בעבודה של בעל מקצוע המחירים גבוהים ביותר בקנה מידה ישראלי ללא מגוון.
אין טעם לתקן, עדיף לקנות חדש. זאת גם הסיבה שהתקבלתי בברכה כמתנדב  בכנסיה הסמוכה לבית. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לפרק חלקים ממלאי המקולקלים במחסן  ולתקן תקלות.
הכמרים שנהלו את הכנסיה העדיפו לקנות פריטים חדשים במקום לתקן. הכנסיה לא משלמת מיסים כך שעבורה המחירים נמוכים עוד יותר.
עולם קטן, איש המשק והתחזוקה בכנסיה, חביב, גם הוא פליט עירקי שקבל אזרחות אמריקאית. אני לעומתו קבלתי אזרחות ישראלית בגיל חצי שנה שמשפחתי גורשה וברחה מעירק.
מעניין שגם משפחתו של חביב גרה בבגדד. בהחלט יתכן שסבו הכיר את סבי. חביב סיפר כי  סבו אמר לכולם, כאשר היהודים עזבו את עירק: המדינה כבר לא תהיה אותו דבר והכלכלה תפגע קשות בלי היהודים המשכילים והמוכשרים.
בסופו של דבר גם משפחתו הנוצרית נאלצה לברוח מעירק.
מסתבר שניו הבן היא מקום ריכוז של פליטים עירקים ואפגנים שחלקם ברחו בגלל שיתוף פעולה עם האמריקאים במלחמה.
השיטה האמריקאית היא פליט שהתבסס ומוכיח שהוא אזרח טוב יכול להזמין בני משפחה שגם הם יקבלו אזרחות אמריקאית.
נהג המונית שהסיע אותנו לנמל התעופה סיפר שהדוד שלו הצליח להביא במשך 30 שנה מעל 300 בני משפחה מבנגלדש, כולם מתגוררים בברידגפורט, עיר במרחק 20 דקות מניו הבן.

מה עושים כשצריך להחליף צמיגמשלמים 175$ לצמיג לעומת 100$ ופחות בארץ.
כאן אין כמעט פנצ'ריות וההחלפה מתבצעת במוסך שגם כאן מפחיד וממליץ  להחליף גם צמיגים במצב תקין (אין ספק שהבנה מינימלית בצמיגים חוסכת כסף רב הן בישראל והן בארה"ב).

מה עושים כאשר ווירוסים השתלטו על המחשב שלך והטכנאי מבקש 100 דולר לתיקון ללא אחריות? קונים מחשב דל חדש במחיר 300 דולר. במצפה רמון יורי יסדר לי את המחשב ב50 שח. מה עושים שצריך להחליף צמיג אחורי באופניים הפשוטות שלך? קונים  אופני הרים משומשים ב 50 דולר.
מעולם לא חשבתי שהאמריקאים יכולים להיות לא יעילים עד שהגענו, ארנה ואני לסניף דואר,  לשלוח מתנה לחול.  התור בדואר נמשך שעה והיו לפנינו רק שני אנשים. הפקיד נראה מותש ותפקד באטיות מדהימה,  גם הפקידה לידו לא הייתה יעילה.
גם המתחרה שהצליח להשתלט על השוק האמריקאי UPS לא ממש הפגין שירות טוב. כשקבלנו חבילה הביתה התברר כי הם לא מצלצלים ואם לא היית ביום חמישי בבית תקבל את החבילה  רק ביום שני – בתנאי שתחכה בבית.  שרצינו ללכת לקחת  את החבילה מהמרכז שלהם מחוץ לעיר הודיעו לנו כי ניתן להגיע רק בין 1930-2030 ואכן לא פתחו את הדלת לממתינים בחוץ לפני 1930.
מצד שני ראיתי תחרות עזה בין שלושת החברות ומהפך בחלוקת חבילות דואר וחבילות.
רכבי שלושת החברות UPS , FedEx, והדואר האמריקאי מסתובבות וחונות ליד הבתים, כל היום  ובעיקר בערב ומחלקות חבילות.
 במהלך דצמבר בשעות הערב רכבים אלו היו הפעילים בעיר וחילקו את מתנות חג המולד שהגיעו בדואר. יש האומרים שזאת הסיבה לירידת מספר הקונים בחנויות, מזמינים באינטרנט ומקבלים אחרי יום ללא תשלום דמי משלוח לקונים חברי מועדון.

לא הצלחתי להבין מדוע האמריקאים מתעלמים מהמצאת הידיות לדלת בסגנון שמשתמשים בישראל.
מדוע הם משתמשים  בידיות כדוריות מסתובבות שאיתם פותחים את הדלתות הכבדות והכפולות בכניסות.
הכניסות קטנות ובלתי נוחות לכניסה עם חבילה או עגלה.
תארו לעצמכם שכדי להכנס לדירה צריך לפתוח 6 צילנדרים ולתמרן במבואה קטנה עם 2 דלתות ואחרהם עם הדלת לדירה - ובכל דלת 2 צילנדרים וידית סיבובית חלקלקה שלא תפתח עם ידיים רטובות.
אני מבין שבגלל מזג האוויר הקר חייבים דלתות כפולות אך למה לא להקל על פתיחת הדלת עם ידית ופתיחה עם צילנדר ומפתח נוח לשימוש בסגנון פלדלת? 
היום קבלתי תשובה לשאלה - יש מעט ידיות לדלתות, הם משמשות ונקראות ידיות לנכים!!! 
העיר בלתי נגישה לנכים בכסאות גלגלים, זאת כנראה הסיבה שבמהלך שלושה חודשים ראיתי רק 2-3 נכים בכסאות גלגלים.

האינטרנט  ורשתות הסלולר הם  אכזבה גדולה.  קשה להתחבר והאיכות גרועה, גם בסלולרי וגם בבתים.
גם כשכרמל סדרה לי SIM עם מספר אמריקאי ואינטרנט בלתי מוגבל  במחיר גבוהה יחסית לישראל 90$ . 
בביתשל מיכל, כל כמה שעות צריך להפעיל מחדש את המודם כדי להמשיך להיות מחוברים.
אפשר להתחבר לאינטרנט מהיר חינם, ללא ססמה,  במוזיאונים של ייל, בבתי הקפה הצמודים וברחבי הקמפוס. 
ישראל היא גן עדן למשתמש באינטרנט. אפילו באוטובוס מבאר שבע למצפה רמון יש אינטרנט איכותי חינם.  אזורים שלמים מחוברים חינם וקל להתחבר בבתי הקפה  כאן אין מצב כזה. 
בארהב אין בכלל אינטרנט לא מאובטח. החריג היחיד שגיליתי הוא באוניברסיטת ייל. מה שהכי מתסכל אותי הם הסיסמאות הארוכות והמסובכות.
אין ספק, בתחום האינטרנט המעצמה היא ישראל. . כנראה מכיוון שבישראל נשבר המונופול של חברות התקשורת הסלולרית ובארה"ב הן עדיין לא מתחרות על רמת השירות והמחיר. אפילו המחשב בניידות המשטרה מתפקד באטיות מדהימה לעומת בניידות של משטרת ישראל. (אני מתנדב במשטרת מצפה רמון, וקבלתי דוח אזהרה על מהירות משוטר אמריקאי סמפטי ונחמד)

בתחום השירותים  המצב גרוע יותר. בבתי קפה קטנים ויקרים אין שירותים, ואם יש הם נעולים ומיועדים רק לצווות, או רק ללקוחות.
רק ברשתות הגדולות, בדיוק כמו בארץ, יש תאים רבים ונקיים. בכלל לא מזיז למוכרים לחייך להגיד כי אין שירותים ולראות אותך עוזב את המקום. 
בבתי הקפה הצמודים לייל יש שירותים זמינים ללקוחות.
השיא היה שבאמצע הכביש המהיר לבוסטון במרכז רענון ותדלוק עמד סניף של דנקן דונאט במבנה קטן נפרד עם  שירותים לצוות ולא ללקוחות. אנחנו פשוט לא קנינו והזזנו את האוטו לחניה ליד המבנה המרכזי שבו היו בשירותי הגברים 25 תאים ומשתנות ועשרה ברזים ומיבשי ידיים. 
כאן מושיבים אותך, לפעמים שואלים איך האוכל אך כמעט ולא נפרדים ממך ביציאה. מקובל לתת 15% שירות וכאשר קבלת יחס מיוחד, יותר.
דווקה במקומות קטנים של אוכל סיני, הודי, ויאטנמי, או במקומות של אכול כפי יכולתך במחיר 7.5 עד 10 דולר השירות מצויין ונפרדים ממך בחיוך.


 יש חבדניקים  בניו הבן נר שביעי של חנוכה, עשר בערב, שלושה ימים לפני חג המולד, מרכז העיר שומם כי אין כמעט סטודנטים בעיר .
עבר לידי רכב עם חנוכיה גדולה על הגג. התברר כי בתוכו  שלושה חבדניקים שכל מטרתם למצוא יהודים ולתת להם חנוכיה ונרות. ההסבר באריזת החנוכיה והנרות מתחבר היטב לאווירת חג המולד.

הם אמריקאים שהגיעו מניו יורק וניו גרסי עובדים, ומגדלים ילדים וחלק מקבוצה של 50 משפחות חבדניקיות הגרות בעיר. כמו בכל העולם גם כאן מייד מוזמנים לשבת.
למי שמעדיף אירוח זוגי, בקמפוס יש מבנה שלם של הילל הנותן שירותי דת לסטודנטים יהודים.

פוליטיקה הרדיו הציבורי NPR מתפקד היטב בארהב ללא השמצות והכפשות. ללא פרסומות, ללא שדרים שמשתלטים על השידור כדי להוכיח את חוכמתם ועם הטייה דמוקרטית ושמאלנית ברורה שאינה מתנצלת או מנסה להוכיח פטריוטיות .  
גם כאן הכתבים והעיתונאים משכילים ומאוד מרוצים מעצמם.
מי שרוצה להיות דתי ולהתחזק יכול לבחור באחת מעשרות התחנות הדתיות שבישראל לקחו מהן דוגמה והעתיקו את הפורמט והסגנון.
ובכלל חידה היתה  בעיני הכח העצום של המפלגה הרפובליקאית שלכאורה מיצגת בעיקר את האינטרסים  העשירים והמבוססים, ככל שאני לומד אני מבין שהנושא מורכב והפרשנים הישראלים שצובעים הכל בשחור לבן לא ממש  מדייקים.

תוך כדי לימוד העיר ניו הבן אני מבין יותר את הבעיה של האמריקאים.
הצרות של העיר ובריחת התעשיה מהעיר בדורות האחרונים ובעשרות השנים האחרונות משקפים את מצבם הקשה של הבוחרים  שאינם מתפרנסים מפיננסים, היי טק, אקדמיה ועובדי מדינה.
כל בעלי הצווארון הכחול שאבדו את מקומות העבודה הייצרניים ששלמו טוב, והיום עובדים במקומות אחרים, מרגישים נבגדים.
הם הורידו מאוד את רמת חייהם.
לכאורה המפלגה הדמוקרטית הייתה צריכה לעזור להם - היא בהחלט לא עזרה.
תוכנית הדגל  אובמה קיר המטפלת בביטוחים הרפואיים,  עדיין לא סגורה ולמרות יתרונותיה הגדולים יש לה מגרעות.

יש גם דיבורים על הצביעות של המפלגה הדמוקרטית שמדברת על עזרה לחלשים אך לא מבצעת.
הדמוקרטים, בדיוק כמו הרפובליקאים, שבויים של המונופולים הגדולים של התקשורת, הבנקאות והאנרגיה ובוחרים רבים מודעים לכך.
האם זאת הסיבה שהבוחר העניש בבחירות האחרונות לסנט את המפלגה הדמוקרטית שמצטיירת כחסרת יכולת ביצוע ?

הסעות תלמידים באוטובוסים הצהובים זה בהחלט דוגמה טובה לייחס אחראי לילדים עד גיל 18.
כאשר האוטובוס עוצר ומוריד או מעלה ילדים כל התנועה בשני הכיוונים נעצרת!
בתמונה רואים 6 אוטובוסים שהגיעו לאסוף תלמידים אחרי הלימודים. את פקק התנועה בכביש מרכזי במרכז ניו הבן לא צלמתי.
לא צפצפו, לא עקפו והמתינו בסבלנות לפחות רבע שעה. (לא היתה לי סבלנות לחכות ולמדוד זמן)




 שלושת חברות הדואר המתחרות על הצרכן


בעייתים במחירים ובסניפים, אך נותנים שירות מעולה בהגעה לבית 7 ימים בשבוע סביב השעון


תחרות אמיתית 3 תיבות דואר של חברות שונות 
משחק כדור סל באצטדיון של ייל
אולם ספורט מפואר עם כל מה שצריך. תזמורת, מעודדות, קהל נחמד. ממש כיף להגיע בשבת בשעה 14 לראות משחק נחמד.
חבל שהרמה לא גבוה במיוחד, מה לעשות הליגה של האונברסיטאות עילית לא עושה הנחה ברמת הלימודים לשחקני כדורסל,
הרוח הטובה והאווירה שווים, בייחוד המשחק בהפסקה לשחקנים ושחקניות עם מוגבלויות שקבלו מחיאות כפיים סוערות אחרי כל סל, ולא חשוב עם זה היה זריקה חמישית מתחת לסל שסוף סוף נכנסה לרשת.


 שלג כבד בניו הבן
לקראת סוף הביקור היתה התראת סופה.
בסוף זה נגמר בשישים סמ' שלג ובכביש ריק לנמל תעופה קנדי ניו יורק תוך שעה וחצי
כפי שאמר לי בחור חכם מאריזונה החמה, השלג הכבד הראשון הוא תמיד כיף, אחריו זה סיוט.
מה שהרשים אותי במיוחד הוא ההערכות של התושבים בניו הבן. המכוניות הוכנסו לחצרות ולא חנו בצד אחד של המדרכות כדי לאפשר למפלסות לפנות את השלג. .
התושבים מחוייבים לפנות את המדרכות מול בתיהם וכולם עושים זאת, לפעמים בעזרת קבלנים.
ללא שיתוף הפעולה והמשמעת של התושבים העיר היתה נחסמת לחלוטין, דבר שלא קרה






הצד האפל של העלים האדומים של ניו אינגלנד

הסתיו בניו אינגלנד מושך מבקרים רבים. המראה מדהים עצים עם עלים בגוונים שונים של אדום, החל מעצים בתוך היישובים, ובעיקר בצידי הכבישים המהירים.
העצים בצידי הדרך והעץ בחצר בית בניו הבן מקסים.





אופס, מה קורה שהעלים נושרים?
בתמונות אנחנו רואים את העלים אסופים לערמה לפני פינוי


תמונה מסטרל פארק, ניו יוק, מראה איך מטפלים המומחים לגננות בעלים היבשים


במשך שלושת חודשי ביקורי, העיר נראית כמו מזבלה של עלים יבשים, לא התחילו לנקות  עד שהם לא גמרו לנשור. וגם שמנקים, עם כל כך הרבה עצים, העלים לא נגמרים.
בתקופה הזאת יורד גשם, לפעמים שלג, ואז זה לא רק מכוער, זה גם מסוכן, אפשר להחליק בקלות.
התושבים צריכים לפנות את העלים במדרכה מול הבית והעירייה מפנה בצידי הכבישים. זאת ממש מלאכה סזיפית ועד היום 4 בינואר, עדיין רואים עלים רבים,  אם כי הערמות הגדולות נוקו.
זה מוביל אותי לנושא הזבל. בכל חצר מספר פחי זבל לשתי קטגוריות זבל רגיל ולמחזור. בבתים רגילים צמודי קרקע התושבים אחראים על פינוי הזבל למדרכה ועל החזרת הפחים לחצר בדיוק כמו שמקובל בפרברי לונדון.
שיטה זאת מקטינה את תדירות איסוף האשפה לפעם בשבוע וזאת בתנאי שבעל הבית הוציא בעצמו את הפחים המלאים מחצרו לרחוב.




ככה זה נראה אחרי השלכת


דצמבר המואר

דצמבר הוא זמן נהדר לטיולים רגליים ליליים בניו הבן . הכל , כולל בתים פרטיים, מואר ומקושט.
בכל עמודי התאורה יש שקעי חשמל, (גם במלונות רבים בארהב התחילו להתקין מנורות עם שקעים להטענת הטלפון) ,כך שעובדי העירייה מחברים קישוטי תאורה לכל עמוד. זה קורה גם בעצים ושיחים וכל בתי העסק מקשטים את חזית העסק ואת חלון הראווה. בבתים צמודי קרקע  תושבים רבים מקשטים באופן מקורי ונאה ביותר.
מוצגות תמונות שצלמתי בגינה המרכזית של העיר. הייתה חגיגה גדולה של פעילות לילדים כולל שתי עגלות עם סוסים  שעושות סיבובים בגינה לילדים וההורים הממתינים בסבלנות בתור ארוך. ובכלל האמריקאים לא פוחדים לעמוד בתור, לפעמים נדמה לי שהם אפילו אוהבים.



כיאה לעיר אוניברסטאית יש גם רובוטיקה בקישוטים לחג


















בניינים
בתים מעניינים אותי ונחמד לי להכיר את הבנייה בעץ ואת המורשת התכנונית של העיר. כמו בישראל ההסטוריה של הבניה המודרנית בבתים מתחילה בעיקר אחרי המהפכה התעשייתית.
לא עשיתי סקר מבנים בניו הבן אך לדעתי מרבית המבנים הם בנייני עץ בשתי קומות עם גג רעפים פשוט יחסית.
די דומים לבניין של הביטאט שתמונתו מוצגת בהמשך.
במבנה כזה גרה משפחה אחת עד שלוש משפחות.
ברחובות ראשיים  כמו וויטני הצמוד לאזור האוניברסיטה בניינים גדולים במיוחד, מצופי אבן, שחלקם מוסדיים וחלקם הסטורים. בכמה רחובות מקבילים לוויטני,קרובים לאוניברסיטה, אחוזות ענק במגרשים גדולים שבהם מתגוררים גם פרופסורים מייל וגם לשם מגיעות הסעות ייל.
במרכז העיר ההיסטורי המבנים גדולים בנויים מאבן ויש אפילו מספר רבי קומות מודרנים.
ובכלל בכל אזור המרכז יש מבנים עד חמש קומות  מצופי אבן עם  דירות קטנות.

אונברסיטת ייל

זה אחד מצי האוטובוסים והרכבים הקטנים שמסיעים את הסטודנטים, המרצים והמתחזים בכל רחבי האזורים שבהם גרים ומבלים ועד תחנת הרכבת,  24 שעות כולל רכבים קטנים להזמנות טלפוניות. הכל חינם בלי לשאול שאלות. מקדימה מתקן להנחת אופניים שהם כלי תחבורה פופולרי בעיר.

הקמפוס העצום מציג את המבנים המעניינים יותר בעיר. 
הקמפוס הוא חלק מהעיר. גם כבישים פנימיים בקמפוס הם ציבוריים עם מדחני חניה. 
הסטודנטים יושבים ועובדים בבתי קפה הממוקמים מול בנייני הקמפוס. כאן יש אינטרנט חינם ללא סיסמה, שירותים נקיים וחופשיים ומחירים זולים. מה שאין זה מקום לשבת.

הבניה מאבן, ולא מעץ או עץ מצופה אבן, כמו מרבית המבנים בעיר
הסגנון הוא נאו גותי .
האדריכל רצה שהקמפוס יראה עתיק וידמה  לאונברסיטאות באנגליה
האדריכלות הגותית התפתחה באירופה בימי הביניים במאה ה-12 בבניית קתדרלות, כנסיות ומנזרים .
הסגנון הניאו גותי התפתח באנגליה בסוף המאה ה-18, התפשט  לאירופה במאה ה-19 וזכתה לעדנה בתחילת המאה  העשרים בארהב
דוגמאות למבנים בסגנון הניאו גותי
ארמון וסטמינסטר בלונדון, כנסיית סגרד פמליה של גאודי בברצלונה, בית הרבי מלובביץ בברוקלין.

אוניברסיטת ייל היא דוגמה מצויינת לסגנון הנאו גותי ומציגה מגוון גדול של מבנים בסגנון.
האוניברסיטה בנויה מחצר מרכזית, 12 חצרות של תלמידי התואר הראשון ועוד מבנים של תלמידי תארים מתקדמים.

צילומי חצרות









והחצר המרכזית











  

צילומי מבנים בודדים

































צילומי רחובות של הקמפוס






















































המוזיאונים, מימין המוזיאון לאומנות בריטית ומשמאל הגלריה של ייל
קרוב מימין התיאטרון, מתחת המוזיאון ושתי תמונות של הגלריה.











הכניסה למוזיאונים של ייל ללא תשלום, בלי לבזבז כח אדם כדי לטרטר אותך ולבקש תרומה כמו במטרופוליטן בניו יורק.
שמעתי שהמטרופיליטן  נתבע לאחרונה על הונאת המבקרים התמימים שנדרשים לשלם מחיר גבוה במקום לתרום כפי יכולתם (המוזיאון מקבל הטבות ופטור ממיסי עירייה בגלל הכניסה חינם).
האוספים בייל לא פחות גדולים מאשר של מוזיאונים גדולים בעולם. לא לחינם נחשבת האוניברסיטה הפרטית הזאת לאחת העשירות בעולם.לדוגמה, אוסף התמונות של פיקסו במוזיאון  הוא הגדול היותר שראיתי (מעבר לבית פיקסו ולמוזיאון בברצלונה)








ולסיום התמונות מייל, האזור של הבתים הדומים לבית הרבי מלובביץ בברוקלין








הרחובות הראשיים סביב הגינה המרכזית רחוב Temple  חוצה את הגינה 
משני צידי  הגינה רחוב Chapel ורחוב Elm ולאורך הגינה רחוב College רחוב Temple ורחוב  Church


רחוב Chapel מהקצה דרך המוזיאונים של ייל ועד לגינה המרכזי

כיוון הצילום משתנה. תזהו אותו לפי המכוניות. צעדתי נגד כיוון התנועה עד למרכז
















































































רחוב College מההתחלה בקמפוס ייל במוזוליאום העגול  דרך הגינה המרכזית







































רחוב Church מהקצה שהוא המשיכו של וויטני ועד הגינה המרכזית




















































רחוב Elm מאזור  הגינה המרכזית


















רחוב Temple  באזור  הגינה המרכזית, בהמשכו שמו משתנה לוויטני











קומפלקס דירות להשכרה
הדירה של כרמל ממוקמת בקומפלקס עצום של בניינים  בבניה צפופה  ששיכים לחברת ניהול המשכירה ומתחזקת אותם.
המבנים בני 3-4 קומות מרכזים מעל 200 דירות גדולות יחסית בנות 3 חדרים עצומים.
מדובר על ריכוז עצום של דיירים שאחוז גבוה מהם קשור לייל הממוקמת בקרבת הבניינים לאורך רחוב   וויטני הסמוך .
מכיוון שבניינים  מעניינים אותי מאוד,בחרתי להציג את המקבילה הניו הבנית לבנייני השיכון  של מצפה רמון שעלהם אני עורך מחקר ושאותם אני מתעד באינטרנט.
קומפלקס עם  בנייני דירות להשכרה,  רק שדירות קטנות יותר, נבנה במעונות החדשים באוניברסיטת ת"א. יתכן כי דרך כזאת של בניה יכולה לספק דירות רבות להשכרה גם בארץ.













בניו הבן יש סניף מקומי של Habitat For Humanity   ארגון המשפץ בתים ומשכיר אותם במחיר נמוך לנזקקים. התנדבתי לארגון וגיליתי קהילת מתנדבים מגוונת שנעים לעבוד איתה. החל מתלמידי קולג' ועד למבוגרים כמוני.

התברר לי כי האמריקאים טובים  מאוד בנגרות ועבודות יד ונהנים לעבוד בקומת המסד של הבתים שלהם.

הפתיע אותי המספר העצום והגודל של סניפי הום דיפו ורשתות אחרות המציעות את כל הכלים והחומרים הנדרשים לתחזקת הבית ולשיפוץ יסודי.
זאת הסיבה שגם אנשי הצוורון הלבן שהתנדבו להביטאט היו מאוד מיומנים.
בשיחה בהפסקת האוכל החברה הוותיקים התלוצצו בקשר לשאלתי כמה משפחות עוברות לגור בבית החדש ,שאנחנו מסיימים לבנות בסוף דצמבר.  רק משפחה אחת עוברת! גודל ארונות הבגדים בכל חדר הוא עצום איך משפחה במצוקה כלכלית תוכל למלא יותר מארבע ארונות כאלו? וזה חוץ מקומת מרתף עצומה מתחת לכל הבית!

החברה ספרו כי בעבר לפני יותר מעשר שנים הדירות הראשונות היו דירות ענק אפילו במושגים אמריקאים. זאת היתה טעות מכיוון שהוצאות החימום בחורף הקר עצומות. ובכלל הם לא שמעו על התנועה למען בתים קטנים שהוקמה בארהב.

הבית מאובזר באופן מלא ברמה בהרבה יותר גבוה מאשר בדירות השכורות הישנות יותר שבהן גרות מיכל וכרמל. הבית שאנו מסיימים לבנות ימכר בתנאי תשלום נוחים ב-100 אלף דולר והמשפחה תצטרך לתרום 400 שעות עבודה לטובת בניית בתים אחרים.
מדובר בבית בשטח של יותר ממאה מ"ר, מרתף ושתי קומות עם סלון ומטבח בקומת המסד ושלושה חדרי שינה גדולים למעלה.
המגרש בשטח של כ500 מ"ר. הייתרון שלו בכך שעם החצר האחורית גובל אזור ציבורי שבפועל מגדיל את המגרש.
בבית הספציפי הזה עוברת לגור משפחה חד הורית ממוצא הספני שהבנתי כי היא לא יותר מעשר שנים בארה"ב.
סבתא, אמא ושני ילדים נערה ונער, שהשתתפו בפועל בעבודה על הבית. 
בהמשך ההזמנה למסיבת מסירת הבית למשפחה.
אני מנסה לבדוק את האפשרות לפתיחת סניף בארץ שבוודאי יהיה יעיל יותר מהיוזמה שלי לשיפוץ בתי שיכון במצפה רמון.





















בהמשך אוסיף מידע על הנושא.

פירוט בוויקפדיה
http://en.wikipedia.org/wiki/Habitat_for_Humanity


מובלעות אקס טריטוריליות מחוץ לניו הבן
אחת הנקודות שאוהבים להדגיש בארץ היא הכיבוש המוסלמי של אזורים שלמים בערים גדולות באירופה.
בארהב לא עושים מזה עניין גדול.
למשל בציאנה טאון ניו יורק יש אוטונומיה סינית שעובדת במזומן בלבד (למה לשלם מס אם אפשר לעבוד במזומן).
אף אחד לא פוחד מהשתלטות סינית והמסעדות והחנויות הסיניות נותנים שירות להרבה לקוחות .








כנל בברוקלין באזור של בית חבד שבו התגורר הרבי מלובביץ. אוטונומיה יהודית וישראלית כולל שילוט בעברית ותרגילים פוליטים מלוכלכים של היהודים שפוגעים קשות בחינוך הציבורי באזור (הנושא התפרסם ברשת הציבורית באחת התוכניות המובילות THIS AMERICAN LIFE) .
השפה השלטת ברחובות סביב לבית הרב היא עברית וקומת הקרקע המורחבת לאולם תפילה עצום שכולל גם את המבנה השכן מלאה במאות לומדי תורה. הפתחים לא מאובטחים, מעבר לניידת שחונה בצד, המקום נראה כמו מאה שערים או בני ברק.
אם מדברים על התופעה של עליה לקברי צדיקים, כאן זה עובד חזק.
יש הסעה יומית לאוהל, הקבר של הרבי מלובביץ, יש אמונה חזקה של הרבה מאוד יהודים כי ביקור בבית הרב ובאולם התפילה הענק שיכול להכיל מעל אלף איש (לא נשים) מחזק ונותן ברכה.
מעל מאתיים הישראלים, תלמידי הישיבה הגבוה בבית, הם הקשר האותנטי לישראל. גם החבדניקים האמריקאים נחמדים ומסבירי פנים, שלא לדבר על השליחים שבאים להתחזק. 

כמתנדב, שעזר לשליח חבד במצפה רמון, שהכין תוכניות הגשה של בית חבד במצפה רמון, סקרן אותי מאוד לראות את המקור.
הופתעתי לגלות כי חזית המבנה במצפה רמון דומה מאוד למקור בברוקלין.  הבניין במצפה בהרבה יותר יפה מהמקור מהסיבה הפשוטה שיש לו 4 חזיתות נאות בשעה שהבניין המקורי צמוד למבנים אחרים הן בחזית צדדית והן באחורית.
מה שיותר הפתיע אותי היא העובדה שהמבנה בניו יורק לא מקורי וברחוב מקביל יש שורת בתים בסגנון דומה  שנראים טוב יותר מכיוון שהם לא צמודים.  




עדכון
ישבתי להנאתי בבית קפה מול ייל בניו הבן ומה ראיתי?
בדיוק את התמונות המוצגות בהמשך שהם תמונות מבנה אחד בייל.
ובכן זה סגנון בניה ניאו גותי שחזר לאופנה באנגליה בתקופה הוויקטוריינית ושימש במיוחד לבניית מבנה ציבור וכנסיות
ויקיפדיה 












ולתמונות
הבתים הטיפוסיים בסיור אופנים ברחוב אורנג ושלוחותיו ועד הבית של כרמל בקוטג





































 רחובות היוקרה  של ניו הבן הממשיכים את קריית ייל במקביל לרחוב וויטני. שמעתי שפרופסורים רבים מתגוררים בבתים אלו, כמה מהם שייכים לייל.



























הפארק העירוני הגדול והמרשים EASTROCCK
בכניסות  לפארק מוזיאונים שמנציחים את וויטני Eli Whitney נשחשב לאבי התעשיה בארהב.































































בתים היסטורים ברחוב וויטני
הבתים השכיחים הם בתי עץ קטנים יותר