Monday, April 1, 2013

מצפה רמון, יישוב בהמתנה

כדי להרחיב את נקודת הראיה מומלץ לקרא שני בלוגים

אדר שטרן

מדוע לא מצליחה מצפה רמון להתפתח ולהתבסס

 סוללי הדרך לאילת הוקם בשנת 1951 כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע  וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. הוא
הוכרז כישוב מצפה רמון   בשנת 1956, הישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1964.  היישוב  ממוקם על שפת מכתש רמון שהוא המכתש האירוזי הגדול בעולם שנוצר מפעולת סחיפת מים ולא מנפילת מטאוריטים .

 הקרבה לבה"ד 1 , בסיסי הצבא  ובתי הכלא, שהוקמו כדי לחזק את מצפה רמון הופכת את היישובן למקום מגורים זמני של אנשי כוחות הביטחון המהווים כ 20-40% מהתושבים. (אין מספר רשמי).
קיימת תחלופה גבוהה של התושבים.  גם ניהול  היישוב לא היה  תמיד יציב, בעבר ניהלה אותו וועדה קרואה . כיום ראש המועצה המקומית הוא רוני מרום שהחליף את  פלורה שושן שהחליפה בשנת 2006 את בעלה סמי שושן .

במצפה רמון כ- 5,000 תושבים רשומים, לא כולם גרים באופן קבוע ביישוב. כאשר מתבוננים על אחוז הדירות המוארות בערב ניתן להסיק  שפעל גרים  במצפה רמון פחות מחצי מהמספר הרשמי.

 בשנות השישים והשבעים לא הייתה מודעות בארץ  לקשר בין הבית לנוף. רחוב הירקון בת"א, הצופה לים נחשב למקום בעייתי ולא מבוקש. אפילו הבתים המיוחדים של העיר הלבנה (אקלקטים והסגנון הבינלאומי) לא נחשבו למיוחדים ויקרים יותר.

מהבחינה הזאת מצפה רמון אינה חריג, לא תמיד היה קשר בין הנוף המרהיב של מכתש רמון לבנייני השיכון שנבנו ללא מרפסת המשקיפה לנוף. בהחלט יתכן שחלק מהשיכונים הועתקו מתוכניות שיכונים בערים אחרות והמתכנן לא טרח להגיע לשטח ולמקם את המבנים בהתאם לנוף מסביב.
תופעה זו של מתכננים שאינם מגיעים לשטח, מוכרת לי מניסיון אישי.  לאחר שנפצעתי בשירות מילואים הגעתי למרכז בינוי של צה"ל. הפרויקט הראשון שלי היה סיור בשטחים והכנת סקר בינוי עבור המתכננים שלא יצאו  לשטח.
לקראת פינוי ימית בשנת 1981 הוקמו במצפה רמון ארבע שכונות שיכונים שהיו אמורות לקלוט את המפונים: שכונת השיש הקרובה למכתש שכללה בתים משותפים בני 3 קומות, השכונה החדשה הממוקמת בקצה הצפוני של היישוב וכוללת קוטגים דו משפחתיים בקומת  קרקע, השכונה ליד הר גמל שכללה צמודי קרקע ורחוב עין משק ועין שחק שכלל קוטגים דו משפחתיים בני קומה אחת ושתי קומות.
מחסור במקומות עבודה גרם לכך שמפוני ימית לא הגיעו למצפה רמון והבתים החדשים שנבנו נמכרו במחירים זולים מאוד.

מיום הקמת מצפה רמון היה ברור לרבים כי יגיע היום והיישוב יתפתח מאוד בזכות מיקומו הייחודי. גם היום אנשים רבים מאמינים כי הבום הגדול יגיע בקרוב.

בשנים האחרונות  קצב השינוי גבר. העובדה שסם לואיס ז"ל פתח בשנת 2011 את מלון הדגל של ישרוטל "מלון בראשית", שהוא המלון היקר והמיוחד בארץ, קדמה מאוד את מיצוב היישוב כמקום נופש במלונות, באכסנית הנוער, בבית ספר שדה ובצימרים ביתיים. כולם צופים  באחד הנופים היפים בעולם, או  במרחק הליכה  משפת מכתש רמון.

תוכנית המתאר החדשה של מצפה רמון  שהוכרזה בתחילת 2013 מגדירה הקמת 8 בתי מלון חדשים והפיכת אזור התעשייה למתחם תיירותי, מקדמת את  מיצוב מצפה רמון כבירת התיירות של הנגב.

מותו של סם לואיס, שבזכותו הפכה אילת לעיר תיירות בינלאומית, הוא אבדה קשה למצפה רמון.  רק איש חזון כמוהו יכול להתעלם מאילוצים כלכליים,  להגדיל עלויות, ולבנות מלון צמוד קרקע, במקום מבנה עם 7 קומות כפי שתוכנן במקור.
סם לואיס  תכנן  להביא תיירים בטיסה ישירה משדה התעופה בעובדה למצפה רמון. נסלל תוואי חדש של כביש רוחב המחבר  את כביש 40 לדרך לאילת מעט דרומה מנקודת החניה והאירוח הקילומטר המאה ואחד. כיום הגעה  מבאר שבע לאילת דרך מצפה רמון  אינה מאריכה את זמן הנסיעה.
מלון בראשית קבע סטנדרט בנייה מדברית בשתי קומות המשתלבות עם הנוף . כל הרשתות והמלונות המתוכננים במצפה רמון "יאלצו" להתאים את הבניה לסטנדרט שקבעה רשת ישרוטל .
למצפה רמון ייחוד נדיר של ריכוז  בנייני שיכון שהוקמו בשנות השישים, שבעים והשמונים. (הבניה מאז היא של צמודי קרקע  פרטיים).

כיום מתחילים להעריך את מראה  מבנה השיכון שנבנו אחרי קום המדינה ואפילו לשמר אותם.  מצפה רמון מציגה דוגמה נדירה לעיר  עם שכונות שלמות של שיכונים מסגנונות שונים. מרביתם בני  3 קומות, בודדים עם 4 קומות ו-2 קומות.   הבתים הפרטיים ושיכוני הקוטגים הם בני קומה אחת או שתיים. 

רוב בניני השיכונים הם מבנים שיוצרו במפעל עם הפתחים, הדלתות והחלונות, מערכות החשמל והמים. הובאו לשטח הורכבו וחוברו למערכות החשמל והמים.

שיטת בניה זאת פרחה לאחר הקמת המדינה כאשר היה צריך להעביר את העולים החדשים שהתגוררו באוהלים למבנה קבע. השיכונים בכל הארץ נבנו בשיטות מתועשות שיובאו מכל העולם. (ניתן לעיין במאמר אחר שלי הסוקר את הנושא).

 כמה מסגננות מבנה השיכון שנבנו  במצפה רמון הותאמו לאקלים המדברי, לרוח ולסופות החול.

הרחובות עין משק ועין שחק עם המבנים הטרומים  והשביל הפנימי בין הבתים הם  לדעתי דוגמאות לתכנון מוצלח.
שכונת "עין עופרים" (השטיח) הבנויה מיחידות טרומיות שלמות של חברת אשקובית (חברת בת של אשטרום),  מתאימה מאוד לגידול ילדים שיכולים לשחק בחצרות וככרות פנימיות ללא מכוניות.

השכונה החדשה הממוקמת בקצה הדרומי של היישוב כוללת קוטגים דו משפחתיים בקומה אחת.  מכיוון שהבתים הם פוטנציאל טוב להרחבת בניה,  זוהי השכונה שבה בוצעו הכי הרבה הרחבות בניה כולל הוספת קומה. (תוספת בניה לבית בשכונה זולה באופן משמעותי מבנית קוטג חדש).

 מצורפת קישורית לאתר של מיכאל יעקובסון שראיין את אדריכל שכונת עין עופרים  אמנון שוורץ השותף במשרד שתכנן את המגדל הגבוה בישראל  - מגדל משה אביב ומתכנן כיום מגדל  אחר שיהיה גבוה יותר.
http://goo.gl/rOaTi

 פיתוח  הנגב בעקבות  בניית עיר הבה"דים והרכבת המהירה לאילת לא יקדמו לדעתי  את מצפה רמון שאינה קרובה לפרויקטים הלאומיים הללו. הם יפתחו את באר שבע, אילת  והיישובים בדרך שבהם ימוקמו  תחנות רכבת.

 מצפה רמון תמשיך להתפתח  בקצב שלה, ללא מעורבות של חברות בניה גדולות שבשם הקדמה  ו"חוסר הזמן" הורסות את הטבע ובונות רבי קומות.

קיימות תוכניות רבות, כמו,  כפר סטודנטים של  עמותת איילים, הנמצא בשלבי בניה  מתקדמים, שכונת טייסים, חממת היי טק ופיתוח התיירות.  
כפי שאומרים וותיקי מצפה רמון קצב  הביצוע הוא בהתאם  "לזמן מדבר".

צור שיזף, סופר המסעות והעיתונאי  תושב מצפה רמון שכתב את הספר דרך המשי כתב שני מאמרים מפורטים  ומעניינים  על מצפה רמון שפורסמו בעיתון כביש  40 . מצורפות קישוריות
http://goo.gl/hrbmS

http://shezaf.net/מבדד-רמון/מבדד-רמון/מדריך-מצפה-רמון.html

לדעתי, הישוב יתחזק שתגענה  עוד משפחות צעירות מהמעמד הבינוני עם ילדים,  ולא יהיו משפחות שישלחו ילדים  מהיישוב לתיכון במדרשת שדה בוקר.  רק אז  תפרח העיר ותמשוך עסקים חדשים שיאפשרו לבני המקום לעבוד בעבודות שהשכר בהם גבוה.
אולי צריך לנסח את המשפט  הקודם הפוך: אחרי שיפתחו עסקים חדשים המשלמים שכר גבוה יגיעו לישוב משפחות עם ילדים והיישוב יתפתח.

 האם כוחות השוק שקובעים כי דירת עמידר בבית משותף  עולה 350 אלף שקל  אומרים  כי עדיין הדרך ארוכה  והשגשוג יגיע בקצב איטי?

ככל שאני לומד להכיר את היישוב נראה לי שעדיף  פיתוח איטי והדרגתי שיגיע מהשטח.
כך ישמר יישוב יוצא דופן שיהפוך בעתיד מקום ייחודי בארץ של ריכוז  בנייני שיכון, חלקם משקפי תקופה בבניה בארץ וחלק מותאמים לבניה מדברית.  
ישוב ללא מבנים גבוהים, עם  בתי מלון ייחודיים, מדבריים וצימרים משולבים ביישוב   מיוחד המשקיף על  מכתש רמון  - האחד והיחיד בעולם.
למצפה ניתן להגיע   מגוש דן בתחבורה ציבורית זולה, תוך שעתיים וחצי וללון במבחר חדרי אירוח במחירים נמוכים. למצפה חיי לילה פעילים יחסית  בעלות נמוכה ביותר.












































 מאמר מ"העוקץ" הקרב על הארנונה
http://goo.gl/k7xe4

כתבה של יניר יגנה בעיתון הארץ 21.11.2010 – המועצות מצפה רמון ורמת הנגב נאבקות לכיסה של מי יזרמו 14 מליון שקל ארנונה
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1230962

1 comment: