הבית ברחוב הגלבוע 3 תל אביב

רחוב גלבוע, הצמוד לשדרות רוטשילד

רחוב הגלבוע הינו רחוב קצר באורך של כ 200 מטר. הממוקם בשטח ששימש לגידול כרמים של סבאח זריפה – בעלי הקרקע הערבים. השכונה נקראה סבך זריפה .
הרחוב הקצר, שהוסב למדרחוב לפני כמה שנים,  מקביל לשדרות רוטשילד וניצב לרחוב שינקין  מצידו הדרומי.

שדרות רוטשילד הן בין ארבעת הרחובות הראשונים של של אחוזת בית, שנוסדה בשנת  1909.
התוואי שהפך להיות השדירה היה ואדי קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו מים רבים בחורף. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר.
בשנת 1910 נטיעות במטרה להפוך את הרחוב לשדרה הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד.

ב-1926 יזמה המו"לית ברכה פלאי, מייסדת הוצאת הספרים מסדה, יריד ספרים שנערך בשדרה. היריד שהפך למסורת שנערכה במקום מדי שנה התפתח מאוחר יותר והפך לשבוע הספר העברי המצוין בכל רחבי הארץ.

רחוב מרכזי נוסף שממנו מתחיל רחוב גלבוע מצידו הדרומי הוא רחוב שינקין. רחוב מסחרי שהוקם בשנת 1913, ברחוב בקומת המסחר של הבניינים עבדו  סנדלרים, רפדים , בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. בשנת 1926 נטעו במרכז הרחוב את "חורשת שינקין", שהפכה ברבות השנים והשינויים לגינת שינקין. בשנת נבנה ברחוב בית דבר שבו פעלו מערכת העיתון ובית הדפוס (פינת הרחובות שינקין ומלצ'ט).

בשנים 1926-1928 סבלה ת"א ממשבר כלכלי כבד, שבא לידי ביטוי בעליית מחירי הקרקעות, באבטלה גבוהה, פשיטות רגל של מפעלים ושל קבלנים, ועוני נרחב. משנת 1929 החלה התאוששות כלכלית. הפיחות של הלירה סטרלינג בשנת 1931 עודד מחדש יבוא הון לארץ. משנת 33 עד 37 אושר ייבוא ההון חומרי בניה ע"י יהודי גרמניה ומרכז אירופה שעלו לארץ ובנו בתים רבים בתל אביב. העליה האינטנסיבית של יהודי מרכז אירופה הגבירה את הביקוש לדיור.
בין 31 ל 33 נבנו בעיר כ850 בניינים. הגאות הכלכלית נפסקה ב37 עם פרוץ המאורעות ופרסום הספר הלבן. 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצרה התפתחות העיר, ונמל תל אביב הופקע על ידי הצבא הבריטי ושימש לשימושים צבאיים בלבד. ב-9 בספטמבר 1940, הפציצו מטוסים של חיל האוויר האיטלקי את תל אביב, וגרמו ל-112 הרוגים. כעבור שנה הופצצה העיר פעם נוספת.

מבחינה דמוגרפית בשנת 1922 היו 12,000 תושבים בתל אביב, בשנת 1931 היו 46,000 תושבים בתל אביב, בשנת 1946 היו 185,000 תושבים בתל אביב + 35,000 יהודים ביפו.

הסטוריה של הבית ברחוב גלבוע 3

משה אברבנל  איש מעשה עתיר פעלים שתרם רבות לת"א  ובנה את קולנוע עדן בהתאם לבקשתו של מאיר דיזנגוף.
בשנת 1928 יזם  את בניית ביתו הפרטי בגלבוע 3 כמבנה חד קומתי עם שתי דירות.

בתאריך 28/8/1928 הגישו משה אברבנל ואדריכל יוסף מינור בקשה לבניית קומה אחת בשטח 226 מ"ר (40%) במגרש בשטח 564 מ"ר בתוספת שטח נוסף 34.7 מ"ר למרפסות.

 בשנת  1935 כנראה שבעקבות הגאות הכלכלית החליט לבנות עוד שתי למבנה.
בתאריך 16/1/1935 הוציאה המחלקה הטכנית בעיריית ת"א רישיון מס' 17 לבניית קומות ב' ג' - 2 דירות בכל קומה ועל הגג סככה.

בתאריך 5/7/1942 מחלקת הכספים בעיריית ת"א הוציאה טופס הודעה על העברת נדל"ן להעברת שליש הבניין לג'ורגיה חמיס, שליש לשם טוב חמיס ושליש לחלפצי אליהו.
לאחר  שמכר את הבית  המשיך אברבנל  להחזיק בדמי מפתח דירה בקומת קרקע עבורו  ודירה בקומה ב' (3) עבור ביתו וילדיה. משה אברבנל התגורר בבית עד ליום מותו.

ג'ורגיה ושם טוב חמיס הם סבי וסבתי. עד לשנת 1952 מועד עלייתם ארצה מעירק גבה עבורם חברם אליהו חלפצי שכר דירה מהדיירים שהתגוררו בדמי מפתח במבנה.

שם טוב, סבי, היה יצואן הטכסטיל והעורות הגדול בעירק. הוא נהג לבקר כל שנה בארץ ולקבל טיפול רפואי לאולקוס שלו בבית חולים הדסה. מישראל המשיך לנופש בסוריה או לבנון. במהלך הביקורים שלו נהג לקנות מגרשים ובתים בת"א.
תמונת סבי וסבתי עם דודי אברהם שגר בשנות החמישים בדירת גג בבניין

אדריכל הגלבוע 3 הוא יוסף מינור מורו היה  אלכסנדר ברוולד האדריכל של בניין הטכניון ומיסד הפקולטה לאדריכלות בו, היה מיוצריו הבולטים של הסגנון "המזרחי הים תיכוני עברי" שהתבסס על אדריכלות האיסלם והבניה המקומית, ועל עקרונות שלמד בברלין. הוא שילב בתוכניותיו אלמנטים מזרחיים ומערביים, קשתות  מחודדות, כיפות, מגדל ומגדלים, גדרות אבן מחוררות, קירות עבים שומרי חום ומחזירי קרירות, חצר מרכזית וחדרים סביבה, ברוולד התנגד לכל חיקוי של עתיקות, והשתמש במילון צורות מזרחיות, אך בעיבוד חדשני: חלונות מקומרים, חלונות עגולים קטנים, מרפסות תלויות בריתמוס, ותומכות מרפסות שהוצגו באופן סכמטי – גיאומטרי. ברוולד שילב מוטיבים מתרבויות שונות ב"סגנון ארצישראלי מקומי" וניסה ליצור הרמוניה בין אלמנטים מערביים, אירופאים לבין מזרח תיכוניים

בדרכו האדריכלית של ברוולד הלך יוסף מינור שנפגש איתו  בברלין וקבל את הצעתו להשתקע בת"א אליה הגיע בשנת 1923. מינור תכנן את בית ביאליק, בית אברבנל, בית מאיר געצל שפירא בסימטה פלונית 7 , מונטיפיורי 22 , טרומפלדור 12 (נהרס) שדרות בן ציון 31 (נהרס)

יוסף מינור נולד ב 1885 במוסקבה, נפטר במהלך ביקור בארץ בשנת 1966

אביו היה פרופסור לנוירולוגיה, סבו כיהן כרב הראשי של מוסקבה. התקופה התל אביבית בחייו נמשכה עד סיום מלחמת העולם השניה. בתקופת המלחמת תכנן מבנים לצבא הבריטי ולאחר מכן עזב את הארץ לצרפת ועבד בצרפת שם היה פעיל עד מותו בזמן ביקור בארץ.

.

הבית הצמוד לגלבוע 3 בפינת שינקין